בעלה ושני בניה לחמו בעזה: חנה גיאת הפכה את החרדה למאבק ציבורי
חנה גיאת, שבעלה ושני בניה נלחמו ברצועת עזה בתחילת מלחמת חרבות ברזל, הפכה את החרדה האישית שלה למאבק ציבורי. בעקבות ניתוק הקשר הממושך עם בניה ובעלה, והחשש לחייהם, היא הצטרפה לארגון "אימהות ללוחמים" במטרה לקדם מדיניות שתעמיד את חיי הלוחמים בראש סדר העדיפויות.
גיאת סיפרה כיצד התחושה שהתפיסות שקדמו ל-7 באוקטובר עדיין משפיעות על צה"ל, כמו גם מקרים בהם חיילים נמנעו מירי מחשש לפגוע באזרחים, הובילו אותה לפעולה. היא הדגישה כי הארגון אינו דומה לתנועת "ארבע אימהות" שפעלה להפסקת הלחימה, אלא דורש ניצחון והכרעה תוך שמירה על חיי הלוחמים.
"אימהות ללוחמים" פועל מול הכנסת ומקבלי החלטות, ומתמקד במדיניות הלחימה, הוראות הפתיחה באש, ההתנהלות המשפטית מול לוחמים והכרה בזכויותיהם. הארגון מבקר את הפרקליטות הצבאית, טוען כי לוחמים נתקלו בהיסוסים ובמגבלות שגבו מחיר בחיי אדם, ומבקר את הטיפול בפרשת שדה תימן.
הארגון גם מתמודד עם הוראות פתיחה באש מסורבלות ועמומות ביהודה ושומרון, שלטענת גיאת עלולות להעמיק את ההיסוס של הלוחמים. בנוסף, הם דורשים הנחיות ברורות בנוגע להתמודדות עם פעילים זרים ועיתונאים בשטח.
גיאת הדגישה את חשיבות הדאגה לרווחתם וזכויותיהם של אנשי המילואים, וקראה להעניק להם עדיפות בקבלה ללימודים אקדמיים, כהוקרה על שירותם וכאינטרס לאומי.
