לראשונה בהיסטוריה, שלוש סוכנויות הורידו את דירוג ישראל באותה שנה

בשנת 2024, לראשונה בתולדותיה, ישראל חוותה הורדה בדירוג האשראי שלה על ידי כל שלוש סוכנויות הדירוג הבינלאומיות המובילות, S&P, מודי'ס ו-Fitch. הורדות אלו, שהתרחשו ברצף, משקפות חששות גוברים לגבי היסודות המקרו-כלכליים של המשק הישראלי, מעבר להשפעות המלחמה.

מודי'ס הורידה את דירוג ישראל פעמיים במהלך השנה, תחילה בפברואר מ-A1 ל-A2, ולאחר מכן בספטמבר ל-Baa1, הדירוג הנמוך ביותר שישראל קיבלה אי פעם. S&P הורידה את הדירוג פעמיים, מאפריל עד אוקטובר, מ-AA מינוס ל-A פלוס, ולבסוף ל-A. Fitch הורידה את הדירוג באוגוסט מ-A פלוס ל-A. כל שלוש הסוכנויות העניקו לישראל תחזית שלילית.

הנימוקים להורדות חרגו מהסיכון הביטחוני המוגבר. מודי'ס, למשל, ציינה בספטמבר כי הכוח הכלכלי, החוסן הפיסקלי והמוסדות של ישראל נחלשו באופן מהותי. הסוכנות אף קישרה את היחלשות המוסדות לרפורמה המשפטית. יחס החוב-תוצר של ישראל צפוי לעלות ל-68.5% ב-2025, גבוה משמעותית מהרמה של כ-60% ערב המלחמה, והגירעון המבני נותר גבוה. בנוסף, ענף ההייטק, מנוע צמיחה מרכזי, מעסיק רק כ-11.4% מכוח העבודה, והוא אף חווה ירידה במספר המועסקים ועזיבה של עובדים לחו"ל.

הורדות הדירוג מייקרות את עלות גיוס החוב של הממשלה, מה שמתגלגל לעסקים ולצרכנים דרך ריבית גבוהה יותר. למרות שמודי'ס העלתה את התחזית של ישראל מינואר 2026 מיציבה לשלילית, הדירוג עצמו נותר ברמה הנמוכה ביותר. המצב הכלכלי מציג תמונה של כרית פיסקלית נשחקת ומשק דואלי, ולא של יסודות איתנים.