למה איילון היתה צריכה לרכוש את אלטשולר - ומה היא מפסידה כשהעסקה נשארת בווישור
קבוצת ווישור גלובלטק צפויה לרכוש 45% מחברת אלטשולר שחם פיננסים לפי שווי של כ-1.8 מיליארד שקל, מהלך שיעניק לה שליטה משותפת באחד מגופי החיסכון הגדולים בישראל. הרכישה מעלה שאלות לגבי חברת הבת של ווישור, איילון, שכן הפעילות של אלטשולר שחם נמצאת בתחום הגמל והפנסיה, אותו סימנה איילון כמנוע צמיחה מרכזי. הסדר תיחום הפעילות בקבוצה נועד לרכז פעילויות ביטוח מפוקחות תחת איילון, אך המבנה הרגולטורי הקשה על איילון לבצע את הרכישה ישירות.
הקושי נובע מחוק הריכוזיות, שכן מבנה של ווישור מעל איילון ומעליה אלטשולר שחם פיננסים היה יוצר שלוש שכבות ציבוריות, דבר האסור על פי החוק. לכן, ווישור רוכשת את אלטשולר ישירות, מה שהופך את איילון ואלטשולר לחברות אחיות מתחת לווישור. מצב זה מעלה את השאלה האם איילון, ובעיקר בעלי מניות המיעוט שלה, זכאים לפיצוי על החמצת הזדמנות עסקית משמעותית.
איילון חזרה לאחרונה לשוק הגמל וההשתלמות, הקימה חברה מנהלת וקיבלה רישיון מרשות שוק ההון, והחלה לגייס כספים במהירות. רכישת אלטשולר שחם פיננסים, המנהלת כ-150 מיליארד שקל, הייתה יכולה לקצר לאיילון שנים של פיתוח אורגני. כעת, איילון עשויה לקבל חשיפה מסוימת להשבחה עתידית דרך החזקה של עד 10% באלטשולר, אך הדבר אינו מעניק לה שליטה ניהולית או את מלוא הסינרגיות.
ההחלטה על הרכישה מעלה גם שאלות של ממשל תאגידי, שכן בעלי השליטה בווישור צפויים ליהנות ישירות מהצלחת אלטשולר שחם פיננסים, בעוד שהגורמים הבלתי תלויים באיילון צריכים לבחון את ההחלטה מתוך האינטרס של החברה ובעלי מניותיה הציבוריים. השאלה מדוע הצמיחה מתרחשת מחוץ לאיילון, דווקא בשלב שבו היא השקיעה בבניית פעילות גמל חדשה, עשויה לגדול ככל שאלטשולר תצמח.
