בעל קרקע במג'ד אל-כרום: חצי מהשטח עליו הוקמו אוהלים שייך למשפחתי
סעיד כבת, בעל קרקע במג'ד אל-כרום, טוען כי מסמכי טאבו שברשותו מוכיחים בעלות על כמחצית מהשטח עליו הוקמו אוהלים. לדבריו, הקרקע, בשטח של כ-8,650 מטרים רבועים, שייכת למשפחתו מזה עשרות שנים, והבעלות עברה אליו מאביו בשנת 2016 או 2017 באמצעות מסמכים רשמיים. כבת מסר כי שלושה שישיות מהקרקע שייכות לו, ושלושה שישיות נוספות שייכות לרשות מקרקעי ישראל, לאחר שסווגו בעבר כאדמות נפקדים.
כבת הסביר כי הקרקע, שבעבר הייתה מיוערת, לא ניטעה בעצי זית בשל היעדר הסכם חלוקה ברור בינו לבין הקרן הקיימת לישראל, מה שמנע ממנו לדעת את גבולות חלקו באופן מדויק. הוא ציין כי משפחתו ניסתה במשך שנים להגיע להסכם חלוקה, אך ללא הצלחה. לדבריו, זו אינה הפעם הראשונה שהמשפחה מתמודדת עם סוגיות קרקע, וכי יש להם היסטוריה של התמודדות עם החרמות והפקעות.
הוא אישר כי כל שטח הקרקע ג'ורף, וכי הוקמו בו אוהלים, שולחנות וציוד נוסף, וכי לאחרונה אף ראה עבודות להקמת אוהל חדש. האוהלים, לדבריו, הוקמו בחלק הדרומי של הקרקע, וכוללים כשלושה אוהלים, שניים מהם בגודל של כ-100 מטרים רבועים כל אחד, וכן אוהל נוסף שהיה בבנייה. כבת טוען כי אינו יכול להגיע עוד לאדמתו בחופשיות, וכי הגישה אליה הפכה כמעט בלתי אפשרית, במיוחד עבור אביו הקשיש.
מרכז עדאלה פנה אליו והמליץ להגיש תלונה רשמית. כבת, יחד עם אביו ועורך דין, הגיש תלונה במשטרה בגין פגיעה ברכוש פרטי, אך עד כה לא התקבלה כל תגובה מהמשטרה או מהגורמים הנוכחים במקום. כבת הביע זעזוע מהמצב, והדגיש כי בעלות פרטית מוכחת בטאבו גרמה לו לתחושת הלם וחוסר אונים.
הוא הדגיש כי התמיכה של תושבי מג'ד אל-כרום והוועדה למעקב בנושא אינה נוגעת רק לו אישית, אלא מהווה סוגיה רחבה יותר עבור החברה הערבית בגליל, בנגב ובמשולש. הוא הזהיר כי הצלחת הקמת ה'בּוּרָה' (הכוונה כנראה לאוהלים או מבנים שהוקמו) בשלב זה עלולה לפתוח פתח לחזרה על מקרים דומים ביישובים ערביים נוספים. כבת מעדיף להמשיך את התיאום מול הנהגת המועצה והוועדה העממית, המטפלים בנושא המשפטי באמצעות מרכז עדאלה ועורכי דין מקומיים.
