מול מחסור של 12 אלף חיילים, הכנסת ניסתה להקפיא מעצרי עריקים
בית המשפט העליון ביטל פה אחד חוק שאושר בכנסת ביולי 2026, אשר נועד להקפיא למשך שלושה חודשים הליכי מעצר, חקירה ואכיפה נגד תלמידי ישיבות שלא התייצבו לשירות צבאי. בג"ץ הוציא צו ארעי שהשהה את החוק יממה לאחר אישורו, ובספטמבר אותה שנה ביטל אותו לחלוטין, בנימוק שהליך החקיקה היה פגום וכי החוק אינו חוקתי לגופו. השופטים קבעו כי החוק מעניק לגיטימציה לאי-ציות לחוק שירות הביטחון.
החוק הגיע לאחר שפקע תוקפו של חוק קודם שנתן פטור זמני, והוא נועד למנוע אכיפה נגד עריקים חרדים, בעוד שרובם המכריע אינם מתגייסים בפועל. נתונים שהוצגו בכנסת מצביעים על מחסור של כ-12 אלף חיילי חובה בצה"ל, מתוכם כ-7,000 לוחמים. המחסור נובע מירידה במספר המתגייסים לשירות סדיר, והוא מחריף את העומס על חיילי המילואים, המשרתים כ-80-100 ימים בשנה במקום היעד המתוכנן של 42 ימים בשנתיים.
הרמטכ"ל לשעבר, אייל זמיר, הזהיר במרץ 2026 מפני "קריסה של צה"ל" בשל מחסור בכוח אדם, וקרא לחקיקת חוק גיוס, חוק מילואים והארכת שירות חובה. יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ בועז ביסמוט, ביקר בחריפות את דברי הרמטכ"ל וטען כי הם פוגעים בחוסן הלאומי, אך בהמשך קידם את החוק לביטול אכיפה נגד עריקים חרדים, מהלך שגם הוא, לפי גורמים שונים, פוגע בחוסן הלאומי.
נתונים שהוצגו לבג"ץ מצביעים על כך שכ-80% מהמשתמטים מצה"ל הם חרדים, אך שיעור כתבי האישום נגדם נמוך משמעותית מחלקם באוכלוסייה המשתמטת. בשנת 2025 הוגשו 422 כתבי אישום נגד משתמטים, מתוכם כ-81 נגד חרדים (19%), וב-2026 עד אוגוסט הוגשו 348 כתבי אישום, מהם 34 נגד חרדים (10%).
