האם ביטחון חלל הוא הדבר הבא? שאלות ותשובות

מזכיר חיל האוויר האמריקאי אישר לראשונה באופן פומבי כי לארצות הברית יש נשק המוצב במסלול סביב כדור הארץ, מה שמסמן התפתחות משמעותית בתחום "ביטחון החלל". תחום זה, המכונה בעולם "Space Defense", כולל מעקב אחר עצמים בחלל, התרעת טילים מוקדמת, פעולה נגד לוויינים של יריבים והגנה על לוויינים אמריקאיים. ההצהרה נועדה להרתיע את סין ורוסיה, מבלי לחשוף את פרטי הנשק או יכולותיו.

ההודאה הפומבית מהווה שינוי מהותי, שכן בעוד השימוש הצבאי בלוויינים והיכולת לפגוע בהם קיימים מזה שנים, זו הפעם הראשונה שארה"ב מאשרת הצבת נשק בחלל עצמו. "נשק בחלל" יכול לכלול מגוון מערכות, ולא בהכרח טילים או לייזרים, ואין בסיס לקשר אותו לנשק גרעיני. לוויינים חיוניים לתפקוד צבא מודרני, המספק מודיעין, תקשורת וניווט, ולכן הגנתם נחשבת חלק מהגנת הכוחות.

השבתת לוויין יכולה להתבצע גם ללא השמדה פיזית, למשל על ידי שיבוש אותות או פגיעה בתחנות קרקע, מה שמונע יצירת פסולת חלל מסוכנת. תוכנית "כיפת הזהב" האמריקאית להגנה מפני טילים כוללת מיירטים בחלל, אך עלויותיה שנויות במחלוקת, עם הערכות הנעות בין 175 מיליארד דולר ל-1.2 טריליון דולר על פני עשרים שנה.

חברת SpaceX ממלאת תפקיד מרכזי בתחום, עם חוזים משמעותיים לאספקת רשתות מעקב ותקשורת לוויינית, וכן השתתפות בפיתוח מיירטים. עם זאת, ישנה דאגה גוברת בקונגרס מפני תלות יתר בחברות ספציפיות, כפי שבא לידי ביטוי בבדיקות ניגוד עניינים ובהחזרת מימון לתוכניות לוויינים מתחרות.

החוק הבינלאומי אינו אוסר הצבת נשק קונבנציונלי בחלל, אך כללי המשפט הבינלאומי חלים שם. הבעיה המעשית היא שפעולות הנחשבות להגנה על ידי מדינה אחת עשויות להיתפס כאיום על ידי אחרת. תקציב חיל החלל האמריקאי צפוי לגדול משמעותית, עם מעבר ממערכות לוויינים גדולות ויקרות לקונסטלציות של לוויינים קטנים וזולים יותר.

בינתיים, ישראל אינה שותפה פעילה בתוכניות ההגנה האמריקאיות, למרות שאיפות של התעשייה האווירית להשתלב עם מערכת "חץ 3". תעשיית החלל הישראלית, המונה כ-90 חברות, מתמקדת כיום יותר בשירותים אזרחיים ודאטה, בניגוד למגמה העולמית של ביטחון חלל.