12 חברות, 3.2 מיליארד דולר ודדליין ב-2028: מי יבנה את המיירטים מהחלל
הפנטגון האמריקאי חילק הסכמי אב-טיפוס בהיקף של 3.2 מיליארד דולר ל-12 חברות, שיפתחו מיירטים שיוצבו בחלל כחלק מתוכנית הגנה מתקדמת, המכונה "כיפת הזהב". הדגמות ראשוניות צפויות עד שנת 2028. הרשימה כוללת חברות ותיקות כמו לוקהיד מרטין, נורתרופ גראמן וריית'און, לצד שחקניות חדשות כמו אנדוריל וספייס X, מה שמעיד על שינוי משמעותי בשוק זה בעשור האחרון.
בנוסף, שכבת המעקב, שאחראית על זיהוי איומים לפני יירוטם, כבר חולקה בדצמבר האחרון. ספייס X קיבלה חוזה לרשת מעקב ולווייני תקשורת בהיקף של 4.16 מיליארד דולר, לוקהיד מרטין תפתח 18 לווייני מעקב ומיירט ב-1.1 מיליארד דולר, ואל-3 האריס תפתח 18 לוויינים למעקב אינפרה-אדום ב-843 מיליון דולר. נורתרופ גראמן תקבל 18 לוויינים ומיירט, ואנדוריל תפתח רשת תקשורת ומיירט.
אנדוריל בולטת במיוחד עם חוזה של 100.3 מיליון דולר להחלפת תשתיות ותיקות, וכן השתתפות בתוכנית של 1.8 מיליארד דולר להצבת לוויינים עד 2030. ספייס X זכתה גם במכרז שיגורים ביטחוניים גדול, עם חוזים בשווי 5.92 מיליארד דולר.
המעבר ממערכת המבוססת על לוויין אחד ויקר לוויינים קטנים ורבים מאפשר גמישות רבה יותר ועמידות בפני פגיעה. שינוי זה פתח את הדלת לחברות חדשות כמו אנדוריל, שהצליחו להיכנס לתחום שהיה סגור בעבר בפני קבלניות ותיקות.
השליטה בשלב השיגור קריטית, וכרגע ספייס X היא החברה הדומיננטית בתחום השיגורים הביטחוניים האמריקאיים, לאחר כשלים של משגרים אחרים. חשוב להבחין בין הסכמי אב-טיפוס לבין הזמנות ייצור, כאשר התוכנית הנוכחית עדיין בשלב הניסוי.
ההערכות לגבי העלות הכוללת של תוכניות ההגנה בחלל נעות בין 175 מיליארד דולר ל-1.2 טריליון דולר על פני עשרים שנה. נכון לעכשיו, אין חברה ישראלית בין הזוכות בחוזים אלו, למרות הצהרות כוונות של התעשייה האווירית להשתלב עם מערכת חץ-3. זאת, על רקע הודעת ארה"ב על הצבת נשק בחלל.
