פסטיבל הפסילות: ההצגה הפוליטית הכי מיותרת בדרך לקלפי
לקראת הבחירות לכנסת, נפתחה תקופת הגשת העתירות לוועדת הבחירות המרכזית במטרה לפסול מועמדים ורשימות. סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת, מאפשר פסילה של מועמד או רשימה אם הם שוללים את קיום המדינה כיהודית או דמוקרטית, מסיתים לגזענות, או תומכים במאבק מזוין של מדינת אויב או ארגון טרור נגד ישראל. עם זאת, החוק דורש ראיות מוצקות ומתמשכות לפסילה, שכן מדובר בשלילת זכות דמוקרטית בסיסית.
היסטורית, רוב העתירות לפסילה נדחו בבג"ץ לאחר שנפסלו בוועדת הבחירות. המקרים הבודדים בהם פסילות אושרו ולא בוטלו היו של מאיר כהנא ורשימת כך ב-1988, ושל מיכאל בן ארי, בנצי גופשטיין וברוך מרזל ב-2019. הסיבה לכך היא שוועדת הבחירות היא ועדה פוליטית, ומועמדים נלחמים על זכותם להיבחר.
כבר הוגשו שתי עתירות ראשונות: האחת, מצד בן גביר, דורשת לפסול את מנסור עבאס ורע"ם בטענה לתמיכה במאבק מזוין ושלילת אופי המדינה. השנייה, מטעם "מטה צדק לעמירם", מבקשת לפסול את יורם כהן, ראש השב"כ לשעבר, בטענה כי אישר "אמצעים מיוחדים" בחקירת עמירם בן אוליאל, מה שמהווה לשיטתם שלילת אופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה.
הכותב מעריך כי עתירות נוספות יוגשו בימים הקרובים, ולאחר מכן יתקיים דיון בוועדה, הצבעה, ולבסוף דיון בבג"ץ. לטענתו, כל הליך זה נועד ליצור כותרות זמניות ולהחזיר את השיח הציבורי להתקפות על בג"ץ, במקום לעסוק בנושאים כמו בידוד בינלאומי או השתמטות מגיוס. הוא קורא לציבור להתעלם מהמהלכים הללו ולא להגיב עליהם, כדי לא לתת כוח למי שמבקש לייצר פרובוקציה.
