בשילוב הגברים החרדים, דריכה במקום היא נסיגה
למרות השקעה של מיליארדי שקלים בעשור האחרון, מאמצי שילוב גברים חרדים בהשכלה ובתעסוקה לא הניבו שיפור משמעותי. שיעור התעסוקה של גברים חרדים בגילאי 25-64 עלה מ-48% ב-2014 ל-54% ב-2024, אך מספר שעות העבודה כמעט שלא השתנה ופערי השכר אף התרחבו. שכרם הממוצע עמד ב-2023 על כ-10,660 שקל, כמחצית משכרם של גברים יהודים שאינם חרדים.
הנתונים מדאיגים במיוחד בקרב גילאי 30-34, שם שיעור התעסוקה עלה רק ל-51% לעומת כ-90% בקרב יהודים לא חרדים. שיעור חסרי ההשכלה אף עלה, ושיעור בעלי תואר ראשון ירד. פערי השכר בקבוצה זו אף התרחבו, ושכרם הממוצע עומד על 47% משכרם של יהודים לא חרדים.
הגידול המהיר באוכלוסייה החרדית (כ-4.2% בשנה) מחריף את הבעיה. גם אם שיעורי התעסוקה וההשכלה יישארו כפי שהם, הפגיעה בפריון ובצמיחה הכלכלית תגבר, לצד עלייה בהוצאה הציבורית על קצבאות. אגף התקציבים במשרד האוצר מעריך כי אובדן התוצר עשוי להגיע לכ-6.7 טריליון שקל בעשורים הקרובים.
המאמר מדגיש כי הטיפול בבעיה חייב להתחיל בגיל צעיר, דרך חינוך ליסודות, שירות צבאי מותאם, הכשרות מקצועיות והשכלה גבוהה. הממשלה הבאה נדרשת להציב יעדים ברורים ומדידים לחינוך, להשכלה ולתעסוקה, ולגבש תוכנית אסטרטגית כוללת שתתמודד עם הבעיה באופן מערכתי ולא רק באמצעות מימון תוכניות קיימות.
הכותבים, ד"ר הלה אקסלרד ואיציק קרומבי, מציינים כי הבעיה אינה מאבק בין מגזרים, אלא פוגעת בראש ובראשונה בגברים החרדים עצמם, אך לאורך זמן משפיעה על כלל כלכלת ישראל, יכולתה לממן שירותים ציבוריים ועל המתחים החברתיים. חלון ההזדמנויות לשינוי הולך ומצטמצם.