בית המשפט בצרפת דחה טענות לאנטישמיות בתקיפת סטודנטים יהודים
בית המשפט ברובע שטרסבורג שבצרפת גזר ארבעה חודשי מאסר על תנאי על מלכ מ., בת 23, שהורשעה בתקיפת שלושה סטודנטים יהודים בקמפוס האוניברסיטה המקומי. בנוסף, היא תיאלץ לשלם פיצויים בסך 600 אירו לכל אחת מהקורבנות. אינס ל., הנאשמת השנייה בפרשה, זוכתה מחוסר ראיות מספיקות.
התקרית אירעה בליל ה-28 בינואר 2024, כאשר הסטודנטים, ארתור צ., והתאומות חיה ש. ושטֶרְנָה ש., הציבו שלטים נגד ישראל ובעד שחרור חטופים, ונתקלו במלכ מ. שהתעמתה איתן לאחר שאחת מהן החלה לצלם אותה. בעקבות קריאה של מלכ מ., הגיעו למקום מספר גברים מחופשים שתקפו את ארתור צ., הפילו אותו לקרקע והכו אותו. חיה ש. דיווחה שהותקפה ברגליה ובבטנה. הקורבנות טענו שהותקפו בצעקות "פשיסטים ציונים" ו"ציונים מלוכלכים". הגברים שתקפו לא זוהו.
התביעה פתחה בחקירה בנסיבות מחמירות של אנטישמיות, אך טענה זו נזנחה בהמשך ולא הוכחה בבית המשפט. התובע, גיום ספינדלר, קבע כי הראיות מצביעות על מחלוקת פוליטית סביב הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אך לא על מניע דתי או על רקע יהדותם של הקורבנות. בית המשפט קיבל קביעה זו.
ארגונים יהודיים כמו ה-CRIF והארגון היהודי האירופי, שביקשו להכיר באופי האנטישמי של התקיפה, נדחו. בית המשפט קבע כי מלכ מ. אחראית לתקיפה, למרות שלא הכתה בעצמה, מכיוון שהתנהגותה וקריאותיה תרמו לפרוץ האלימות. הראיות נגד אינס ל. לא נמצאו מספיקות להוכחת מעורבותה.
איגוד הסטודנטים היהודים בצרפת הביע זעם על ההחלטה, וטען כי הסטודנטים הותקפו בשל זהותם ומחויבותם. הארגון שאל "כמה עוד צריך כדי לקרוא לזה אנטישמיות?". ההחלטה מעוררת מחדש את הדיון על סיווג משפטי של אלימות נגד יהודים בהקשר של ישראל, ועל הגבול בין עוינות פוליטית, אנטי-ציונות ואנטישמיות.
