מחקר ישראלי: בינה מלאכותית עדיין לא מבינה שפת בעלי חיים

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף עם עמיתים מגרמניה והאוניברסיטה העברית בירושלים, בחנו את יכולתה של בינה מלאכותית לפענח את משמעות קולות בעלי חיים. המחקר, שפורסם בכתב העת Current Biology ודווח על ידי Ynet, ביקש לבדוק האם מודלים של בינה מלאכותית יכולים לא רק לזהות דפוסים אקוסטיים, אלא גם להבין את המסר המועבר. מכיוון שקשה לקבוע בוודאות את משמעות קולות בעלי חיים, החוקרים השתמשו במודל ביניים: קולות של תינוקות שלא דיברו עדיין באופן מלא. הקלטות כללו צלילים במצבי מצוקה, פנייה להורים ובקשת אוכל. את הצלילים ניתחו באמצעות שיטה אקוסטית מסורתית ושתי רשתות נוירונים עמוקות, אחת שאומנה על קולות בעלי חיים ואחת על דיבור אנושי. התוצאות הראו כי רשתות הנוירונים, למרות שהיו טובות יותר בזיהוי דפוסים אקוסטיים בהשוואה לשיטה המסורתית, התקשו להבחין בין צלילים בעלי משמעויות שונות או לקבץ יחד צלילים שונים בעלי משמעות זהה. הן גם לא הצליחו לזהות עלייה ברמת הדחיפות בסדרת אותות, יכולת אנושית אינטואיטיבית. המסקנה העיקרית היא שבינה מלאכותית כיום מנתחת בעיקר את המאפיינים הפיזיים של הצליל, ולא בהכרח את משמעותו עבור המקבל. החוקרים מדגישים כי ניתוח אקוסטי בלבד אינו מספיק לפענוח שפת בעלי חיים, ויש לשלב אותו עם תצפיות התנהגותיות, ניסויים והבנת תגובת בעל החיים למסר. פרופסור יוסי יובל, ראש המחקר, ציין כי בינה מלאכותית היא כלי מחקר חשוב אך אינה יכולה להחליף תצפיות ישירות על בעלי חיים.