דולב דוידוביץ' עולה להתקפה: "החרדים עסוקים רק 'במה לא' - וזה מתפוצץ לנו בפנים" • ריאיון מאתגר
איש התקשורת החרדי דולב דוידוביץ' טוען בראיון לפודקאסט 'כיכר FM' כי החרדיות אינה אידיאל אלא 'אסטרטגיה של חוסר ברירה', הנובעת מהתעקשות החילונים להישאר חילונים. דוידוביץ', המגדיר עצמו כמי שאינו מתנצל על ביקורתו, גם כלפי המגזר שלו, מסביר כי הוא אינו פועל מתוך רצון להתריס אלא מתוך נאמנות ל'תורת ישראל', ומבקר את הנהגת המגזר החרדי על שיתוקה מול עשרות אלפי צעירים שנופלים בין הכיסאות.
דוידוביץ' מתאר את תחילת דרכו כאידיאליסט שנאבק בחוסר צדק, החל מטבעונות רדיקלית ועד לחזרה בתשובה. הוא מבדיל בין הציבור החילוני, שלטענתו פועל מתוך בורות וחוסר חשיפה, לבין הממסד החילוני המבקש להחליף את הזהות התורנית בזהות לאומית-חילונית. עם זאת, הוא מאשים גם את המגזר החרדי בכך שאינו מציב קו ברור נגד מחללי שם שמיים, מה שמאפשר לתקשורת להשחיר את תורת ישראל.
השיחה מתמקדת במשבר הזהות של היהדות כיום, כאשר גוטהלף מציין כי היהדות כבר אינה בבלעדיות המגזר החרדי, וכי אנשים רבים מתקרבים להשם מחוץ למסגרת החרדית. דוידוביץ' מסכים כי המגזר החרדי איבד את הבשורה, וכי הלימוד בישיבות הפך ל'יציאה ידי חובה' במקום מתוך חיבור ואהבה. הוא מבקר את הגישה החינוכית המדגישה יראת עונש במקום חיבור פנימי, ומביא דוגמאות לכך משיחותיו עם בחורי ישיבות.
דוידוביץ' מתנגד בחריפות להקמת מסגרות המשלבות חרדים בצבא או באקדמיה החילונית, כמו 'הסדר חרדי', וטוען כי אלו מהווים אוקסימורון ופוגעים בזהות היהודית. גוטהלף מנגד, מציג את המצוקה של צעירים שאין להם אופציות אחרות, וטוען שמסגרות אלו לפחות מעניקות להם חיים. דוידוביץ' מציע לחפש 'דרך שלישית' הכוללת הקמת מכללות חרדיות נפרדות ושוק תעסוקה חרדי.
לקראת סוף הראיון, דוידוביץ' חושף את סיפורו האישי והכואב על מחלתה ופטירת אמו, שהובילו אותו לחשיפה תקשורתית. הוא מתאר את המפגש עם המחאה נגד הרפורמה המשפטית ואת תחילת דרכו כדובר. דוידוביץ' מדגיש את חשיבות האמונה וההכרה היהודית במות כאמונה במעבר, ככוח מייצב מול אובדן. השניים מסכמים כי הפער בין הלימוד התיאורטי להתנהגות במרחב הציבורי דורש תיקון מיידי, וכי הציבור החרדי ניצב בצומת דרכים היסטורי.
