מהפכת הבינה המלאכותית משנה את שוק העבודה. גם הממשלה חייבת להשתנות
מהפכת הבינה המלאכותית (AI) משנה את שוק העבודה באופן יסודי, לא רק על ידי החלפת מקצועות שלמים, אלא בעיקר על ידי החלפת משימות ספציפיות והשלמת משימות אחרות. כתוצאה מכך, ערכם של עובדים מסוימים עשוי לרדת בעוד ערכם של אחרים יעלה, גם בתוך אותו מקצוע. מדיניות התעסוקה העתידית חייבת להתאים את עצמה לשינוי זה, ולא להסתפק בטיפול באבטלה לאחר שנוצרה.
העיקרון המרכזי הוא שהממשלה לא צריכה לנסות לשמר את מבנה שוק העבודה הקיים, שכן ניסיון להגן על משימות שניתן לבצען טוב יותר וזול יותר על ידי AI הוא חסר תוחלת. במקום זאת, יש לסייע לעובדים לעבור ממשימות שבהן AI מחליף אותם למשימות שבהן האדם נותר חיוני. שינוי זה צריך להתחיל במערכת החינוך ובהשכלה הגבוהה, תוך התאמת תוכניות הלימודים והכשרה למיומנויות הנדרשות, כמו אוריינות AI, חשיבה ביקורתית ויצירתיות. יש להשקיע בתחומים כמו בריאות, חינוך, מחקר, ניהול ויזמות, שבהם יכולות אנושיות כמו שיפוט, אמון ויצירתיות הן קריטיות.
בנוסף, יש לשנות את מבנה התמריצים של מערכת ההשכלה הגבוהה, כך שהקצאת תקציבים תתחשב בנתוני תעסוקה, שכר ומחסור בכוח אדם, לצד שיקולים אקדמיים וחברתיים. יש לספק מידע עדכני לצעירים על סיכויי התעסוקה העתידיים. במקביל, יש לפתח מערכת רחבה של הכשרה והסבה מקצועית לאורך החיים, עם תמריצים למעסיקים להכשיר עובדים קיימים.
המחצית השנייה של הפתרון היא יצירת מקומות עבודה חדשים. הבינה המלאכותית עשויה להוריד חסמי כניסה ליזמות, ולכן יש לעודד מחקר ופיתוח, הקמת חברות הזנק וסביבה עסקית תומכת. בישראל, שיתרונה היחסי הוא בהון אנושי, חדשנות ויזמות, ולכן חשוב לא לפגוע במנועים אלו. בנוסף, יש להסדיר את השימוש ב-AI בקבלת החלטות במקום העבודה באמצעות רגולציה שתתמקד בשקיפות, אחריות ופרטיות, מבלי להכביד יתר על המידה על חברות.
המדינה אינה יכולה לעצור את השינוי הטכנולוגי, אך תפקידה הוא לוודא שההון האנושי והמבנה המוסדי של המשק משתנים בהתאם. מדיניות נכונה תסייע לאנשים לרכוש יכולות חדשות ותיצור סביבה תומכת ליזמות, במטרה לאפשר מעבר מהיר לעולם העבודה החדש ויצירת הזדמנויות חדשות.
