הילד מחונן? זה תלוי גם בכתובת: הפערים שנחשפים במבחני האיתור
דוח חדש של מרכז המחקר של הכנסת חושף פערים משמעותיים באיתור תלמידים מחוננים בישראל, המושפעים באופן ניכר ממקום מגוריהם ומרקעם הכלכלי-חברתי. הדוח, שהוזמן על ידי חברת הכנסת מירב כהן, מצא כי יותר ממחצית התלמידים שהומלצו למסגרות מחוננים בשנים תשפ"ג-תשפ"ד הגיעו ממחוזות המרכז ותל אביב.
הפערים באים לידי ביטוי גם בשיעורי ההמלצה לפי אשכולות חברתיים-כלכליים: 5.3% מהתלמידים באשכולות הגבוהים הומלצו, לעומת 2.2% באשכולות הבינוניים ו-1.3% בלבד באשכולות הנמוכים. ד"ר נורית פז-ברוך מאוניברסיטת בר-אילן מסבירה כי ייתכן שחלק מהפער נוצר עוד לפני שלב הקבלה, בהיקף ההשתתפות בתהליך האיתור ובהבדלים בין בתי ספר. היא מדגישה כי מחוננות היא פוטנציאל המתפתח ביחסי גומלין בין הילד לסביבתו, וכי יש לעבור מהסתכלות נקודתית על ביצוע קוגניטיבי להסתכלות מערכתית ורב-ממדית.
בפילוח מגדרי, נמצא כי למרות שבנות המגיעות למבחן מראות שיעורי הצלחה גבוהים יותר (25.7% בתשפ"ג לעומת 18% בבנים), הן מהוות פחות מ-40% מהנבחנים בשלב השני. הפער בייצוג הנבחנים בין המינים גדל בעשור האחרון. חוקרות מאוניברסיטת בן-גוריון מוסיפות כי חסמים כמו קורסי הכנה פרטיים יקרים, חוסר מודעות להטבות, או חסמים טכניים כמו תחבורה, מרתיעים הורים מלשלוח את ילדיהם למבחנים.
חברת הכנסת כהן קוראת למערכת החינוך לא לשכפל קלקולים חברתיים אלא לשאוף לתקנם. משרד החינוך מסר כי הוא מפעיל מערך שיטתי לאיתור וטיפוח מחוננים, תוך התחשבות בנקודות פתיחה שונות, ומרחיב את פריסת המסגרות, כולל פתיחת מסלול מחוננים חדש לחברה הדרוזית במע'אר.
