3 מיליון שקל לבית מתפורר ועוד 300 אלף כדי להיות חבר: כמה עולה לעבור לקיבוץ?
המעבר לקיבוץ, המציע איכות חיים, קרבה לטבע וקהילה תומכת, הפך בשנים האחרונות ליקר משמעותית. בנוסף למחיר הנדל"ן, שיכול להגיע ל-3 מיליון שקל ואף יותר עבור בית ישן, נדרשים המצטרפים לשלם סכומים נוספים של מאות אלפי שקלים כדי לקבל מעמד של חבר קיבוץ. בקיבוצים מבוקשים, כמו רמות מנשה, דמי החברות יכולים להגיע לכ-300 אלף שקל, בקריית ענבים לכ-330 אלף שקל, ובעין שמר נמכר לאחרונה בית ישן בכ-3 מיליון שקל.
דמי החברות אינם "דמי כניסה" בלבד, אלא משקפים הצטרפות לנכסים משותפים, תשתיות ומערך ערבות הדדית. בקיבוצים מסוימים, החברות מקנה זכויות כלכליות בנכסים משותפים, הכוללים חברות בחברות ציבוריות גדולות כמו פלסאון (מעגן מיכאל), פלרם (רמת יוחנן) וארד (רמות מנשה, דליה), ששווין המצטבר מגיע למאות מיליוני שקלים. עם זאת, החבר החדש אינו הופך לבעלים ישיר של חלק מהנכסים, אלא זכויותיו נקבעות לפי תקנון הקיבוץ.
התהליך להצטרפות לקיבוץ מורכב וכולל, מלבד התשלום הכספי, גם הליך קבלה הכולל ראיונות, אבחונים ולעיתים תקופת מועמדות. קיבוצים עשויים לשאוף למשוך אוכלוסיות מסוימות, אך קיימות מגבלות חוקיות על סירוב קבלה. חשוב להבחין בין מגורים בקיבוץ במסגרת "הרחבה" קהילתית, שאינה כרוכה בדמי חברות גבוהים אך גם אינה מקנה זכויות בנכסים, לבין קבלה כחבר מן המניין באגודה השיתופית.
לפני רכישת בית בקיבוץ, חיוני לברר את כלל העלויות הכרוכות בכך, כולל מחיר הבית, דמי החברות, זכויות וחובות נלוות, והשתתפות בנכסים ובפירותיהם. ההבדל הכלכלי בין מגורים בקיבוץ כחבר לבין מגורים בהרחבה יכול להיות משמעותי, ויש לבחון את "הכרטיס כולו" ולא רק את מחיר הבית.
