מאל־ארד ועד מרזל: הפסיקות שעיצבו לאורך השנים את פסילת המפלגות
בית המשפט העליון דחה את בקשת מפלגת "עוצמה יהודית" לפסול את רשימת "הציונות הדתית" בבחירות לכנסת ה-24. ההחלטה התקבלה לאחר דיון ממושך, במהלכו נדונו תקדימים היסטוריים של פסילת מפלגות ומועמדים על ידי בית המשפט.
השופטים דנו במקרה של מפלגת "בל"ד" שפסולתה אושרה ב-2019, וכן במקרים נוספים שבהם נפסלו מועמדים בשל התבטאויות או קשרים. "הציונות הדתית" טענה כי "עוצמה יהודית" פועלת בניגוד לחוק יסוד: הכנסת, אך העליון קבע כי לא הוכח שהיא פועלת באופן המצדיק פסילה.
בפסק הדין, שניתן על ידי השופט סלים ג'ובראן, הודגש כי פסילת מפלגה היא צעד קיצוני שיש לנקוט בו רק במקרים חריגים ביותר. "התבטאויות קיצוניות כשלעצמן אינן מהוות עילה לפסילה, אלא אם הן מוכחות ככוונה לפעול באופן המנוגד לחוק", נכתב בפסק הדין.
ההחלטה התקבלה ברוב של 7 שופטים מול 4, והיא מהווה תקדים חשוב בנוגע לקריטריונים לפסילת מפלגות בישראל. בית המשפט הדגיש את חשיבותה של ההגנה על זכות ההתמודדות הפוליטית, תוך איזון עם הצורך למנוע פגיעה בדמוקרטיה.
