מאיזה גיל ללמד ילד אנגלית? המחקר שסוגר את השאלה
מחקר חדש, שכלל כ-670 אלף משתתפים, מצביע על כך שהמוח האנושי רוכש שפה שנייה כמו שפת אם עד גיל 7, ולאחר מכן התהליך הופך למאתגר יותר. אילה ברלב, המוכרת כ"מיס אילה" ומלמדת ילדים אנגלית בשיטת שפת אם, מסבירה כי עד גיל 6-7, ואף 10, המוח מוכן לקליטת שפה חדשה באופן טבעי, אך לאחר מכן מדובר בלימוד אקטיבי ולא ברכישה ספונטנית. מחקרים קודמים, כולל ניתוח של 669,498 דוברי אנגלית, מצאו כי היכולת לרכוש דקדוק נשמרת עד גיל 17, אך כדי להגיע לרמת דובר ילידי, יש להתחיל עד גיל 10-12. המבטא, לעומת זאת, מתגבש מוקדם יותר, כאשר מחקרים מראים שהחלון להגייה ילידית נסגר בהדרגה החל מגיל צעיר.
ההסבר לתופעה נעוץ באופן שבו המוח מתפתח. תינוקות נולדים עם יכולת להבחין בין כל צלילי השפות, אך יכולת זו מתמקדת בשפת האם לקראת סוף השנה הראשונה. עד גיל 7, המוח פתוח לקליטת מידע חדש באופן אינטנסיבי, ושפה נוספת נקלעת באופן טבעי ללא מאמץ מיוחד. ברלב מדגישה כי אין צורך שההורים ידעו אנגלית בעצמם, שכן תפקידם הוא להיות "קהל" עבור הילד, להפעיל את התכנים ולצפות יחד איתו, מה שמגביר את הלמידה. היא מפרידה בין "חשיפה" לאנגלית, שניתן להתחיל מגיל אפס באמצעות שירים וסרטונים ברקע, לבין "לימוד" מתודי, המומלץ מגיל שנתיים, כאשר הילד כבר דובר עברית ויש לו סבלנות לתהליך.
ברלב מסבירה כי ילדים עוברים שלושה שלבים בלמידת שפה: קלט (הבנה), עיבוד (בניית קשרים במוח, שלב שאינו נראה מבחוץ) ופלט (שליפה). היא מדגישה כי ההבנה מקדימה את הדיבור, ולכן חוסר דיבור מיידי אינו מעיד על כישלון. כמו כן, מחקרים מראים שלימוד שתי שפות במקביל אינו מבלבל את הילד ואינו פוגע בהתפתחות שפת האם, ואף עשוי להוביל לאוצר מילים כולל גדול יותר. שיטת הלימוד המומלצת היא דיבור ומשפטים שלמים, ולא לימוד אותיות או רשימות מילים, תוך שימוש בעברית כ"עוגן" לתרגום מדויק, בניגוד לשיטות מסורתיות שאוסרות על שימוש בשפת האם.
