שש שנים אחרי פסק הדין, התגלה שהוא נסמך על החלטה שבוטלה
בית הדין האזורי לעבודה ביטל הסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין בשנת 2018, לאחר שהתברר כי הוא נסמך על החלטה של ועדה רפואית שכבר לא הייתה בתוקף במועד חתימתו. המוסד לביטוח לאומי טען כי המבוטח, יואב משי, ידע על ביטול ההחלטה והסתיר זאת. משי נפגע בגבו בתאונת עבודה בשנת 2013, ומאז ניהל הליכים משפטיים ורפואיים ממושכים מול המוסד.
ועדה רפואית ראשונה קבעה למשי 0% נכות, אך לאחר ערעורים, ועדה אחרת קבעה לו ב-2017 נכות של 5%. במקביל, ועדה שדנה בהחמרת מצב קבעה לו בינואר 2016 נכות של 19%. אולם, בית הדין האזורי ביטל את ההחלטה על 19% נכות, מכיוון שניתנה לפני שנקבעה דרגת נכות יציבה. בית הדין הארצי אף דחה בקשת רשות ערעור של משי, והדגיש כי אין למבוטח לבחור הליך נוח לו.
במרץ 2018, הגיע משי להסכמה עם המוסד לבטל את ההחלטה על 5% נכות ולהחזיר לתוקף את ההחלטה על 19% נכות, למרות שהיא כבר בוטלה קודם לכן. המוסד גילה זאת רק כעבור שש שנים והגיש תביעה לביטול פסק הדין. משי טען כי ההחלטות היו זמינות לציבור ועל המוסד היה לבדוק את המצב המשפטי.
בית הדין קבע כי משי היה מודע לביטול ההחלטה שעליה התבססה ההסכמה, מכיוון שהיה צד פעיל בכל ההליכים שביטלו אותה. לפיכך, בוטל פסק הדין המוסכם מ-2018, ונותרה בתוקף ההחלטה המקורית של 0% נכות. משי רשאי לפנות לוועדת ערר רפואית חדשה או להגיש תביעה חדשה להחמרת מצב, אך לא את שניהם במקביל. חוב כספי שקיבל משי בעקבות ההחלטה שבוטלה יוקפא עד להחלטת ועדה לבחינת חובות, אם יפנה אליה בתוך 30 יום.
