מבן-גוריון למחיקת 7 באוקטובר: הבושה בוונציה והאמת העצובה על השמאל הישראלי | פרופ' משה כהן-אליה
פרופסור משה כהן-אליה טוען כי זכייתם של יובל אברהם ורחל שור בפסטיבל ונציה על סרטם "נז"א" מעידה על שינוי עמוק בשמאל הישראלי. לטענתו, השמאל עבר ממגמה ציונית ולאומית, כפי שייצג דוד בן-גוריון, דרך ליברליזם משפטי בהובלת אהרן ברק, וכיום הוא נמצא בשלב של פוסט-לאומיות ואף אנטי-ציונות, המחפש אישור מוסרי מהקהילה הבינלאומית, בעיקר מאירופה.
כהן-אליה מבקר את הסרט "נז"א" על כך שהוא מתמקד בסבל הפלשתיני, מתעלם מהקשר של אירועי 7 באוקטובר, ומציג את ישראל כגורם האחראי הבלעדי לסבל, תוך התעלמות מכך שחמאס משתמש באוכלוסייה אזרחית כתריסים. הוא טוען כי בחירה זו של אברהם להציג את ישראל כנאשמת ואת הפלשתינים כקורבנות משקפת את מרכז הכובד הערכי שלו ושל השמאל החדש.
המאמר מתאר את התפתחות השמאל הישראלי דרך דמויות מפתח: בן-גוריון, שדגל בציונות, ריבונות יהודית וכוח צבאי; אהרן ברק, שייצג את הליברליזם המשפטי והדגיש את חשיבות זכויות האדם וריסון המדינה על ידי מערכת המשפט; ויובל אברהם, המייצג את השמאל הפוסט-לאומי, המבקש לפרק את יתרונה של ישראל בשם תיקון עוולות לעם הפלשתיני.
כהן-אליה מציין כי סרטיו של אברהם מופקים בסיוע גופים בינלאומיים כמו "הגרדיאן" וקרנות נורווגיות, וכי ההכרה והפרסים בפסטיבלים אינם מהווים מדד מוסרי, כפי שהודגם בעבר בהקרנת סרטי תעמולה אנטישמיים בוונציה. הוא מסכם כי רוב הציבור בישראל, במיוחד לאחר 7 באוקטובר, אינו מוכן לקבל שמאל המתנצל על הלאומיות היהודית, ושכיום, בסוף עידן ברק, השמאל מחפש סמכות מוסרית חדשה, שאברהם עשוי לייצג.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
