משרד השיכון רוצה לשנות את שוק השכירות: דיווח על דירות, אכיפה וחוזים ארוכים יותר

משרד הבינוי והשיכון מקדם תוכנית אסטרטגית רחבה שמטרתה להפוך את תחום השכירות לתחום מדיניות ממשלתי בפני עצמו, ולאחד תחתיו תכנון, קרקע, מידע, מיסוי, אכיפה ושכירות מוסדית. המהלך נובע מהיקף שוק השכירות בישראל, המוערך בכ-50 מיליארד שקל בשנה, כאשר כ-30.4% ממשקי הבית, המונים כ-2.5 מיליון בני אדם, גרים בדירות שכורות. רוב השוכרים הם בגילאי 25 עד 44, ומתגוררים בדירות קטנות יחסית. ההכנסה החודשית הממוצעת של משק בית בשכירות קרובה לממוצע הארצי, אך קיים אחוז משמעותי של שוכרים בעלי הכנסה נמוכה.

בעיה מרכזית שזוהתה היא חוסר היציבות בשוק, המתבטאת בחוזים קצרים (כ-13.5 חודשים בממוצע) לעומת תקופות מגורים ארוכות יותר, מה שמוביל לחידוש חוזר של תנאים ומחירים. מאז 2014, שכר הדירה עלה בכ-38% נומינלית ובכ-21% ריאלית. כצעד מרכזי, המשרד מציע חובת דיווח רחבה יותר על נכסי שכירות, במטרה ליצור מאגר מידע ארצי שיאפשר זיהוי שינויי מחירים, הבנת משך שהות שוכרים וזיהוי מחסור בדירות. קיים חשש שהרחבת הדיווח תגדיל את חבות המס של חלק מהמשכירים ותגולגל למחירי השכירות, ולכן מוצע לחבר מהלך זה להגדלת היצע הדירות.

התוכנית כוללת גם הקמת גוף ממשלתי ייעודי בתוך משרד הבינוי והשיכון, שירוכז את המידע, יגבש מדיניות ויתאם בין גופים ממשלתיים שונים. בנוסף, נבחן מנגנון לבירור תלונות והטלת עיצומים כספיים על הפרות חוק השכירות, כחלופה להליכים משפטיים ארוכים. המשרד שואף להרחיב את שוק השכירות המוסדית, המהווה כיום רק כ-1% מהשוק, באמצעות סיווג קרקעות ייעודי, תמריצים ליזמים והרחבת מקורות מימון. כמו כן, מוצע להגביר את מעורבות הרשויות המקומיות בקביעת תמהיל הדירות לשכירות בהתאם לאוכלוסייה המקומית, ולשלב דירות להשכרה בפרויקטים של התחדשות עירונית.

התוכנית, המושווית למנגנונים קיימים במדינות אחרות, דורשת שיתוף פעולה ממשלתי וחקיקה. חלק מהצעדים יקודמו במסגרת חוק ההסדרים הקרוב, במסגרת תוכנית עבודה רב-שנתית המחולקת לשישה תחומים עיקריים: מידע ושקיפות, תכנון והיצע, שכירות מוסדית, פעילות מוניציפלית והתחדשות עירונית, אכיפה ויחסי שוכר ומשכיר, ורגולציה.