היסטוריה בגרמניה, היסטריה בקהילה היהודית
מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" (AfD) רשמה הישג חסר תקדים בבחירות במדינת המחוז סקסוניה-אנהלט שבמזרח גרמניה, כשהיא זוכה ב-44% מהקולות ו-39 מושבים בפרלמנט המקומי, שלושה בלבד מתחת לרוב מוחלט. ההישג, המוגדר על ידי רבים כ"רעידת אדמה פוליטית", מגיע על רקע מצוקת יוקר המחיה והתנגדות להגירה. מפלגת השלטון "הנוצרים-דמוקרטים" (CDU) ספגה צניחה דרמטית מ-37.1% ב-2021 ל-18% בלבד.
על אף ההצלחה, ה-AfD צפויה שלא להצליח להקים ממשלה לבדה בשל חוסר נכונות של מפלגות אחרות לשתף עמה פעולה, מה שמגביר את הסיכוי לבחירות חוזרות. הקנצלר פרידריך מרץ הודה כי ההפסד מטלטל את מפלגתו והכריז כי הממשלה הפדרלית אינה יכולה להמשיך כרגיל, תוך שהוא מגדיר את המצב כ"שינוי טקטוני". מועמד המפלגה לראשות הממשלה בסקסוניה-אנהלט, אולריך זיגמונד, המכונה "האיש המסוכן ביותר בגרמניה", הצהיר כי "עשינו היסטוריה" וכי לא ניתן לעצור את השינוי שהחל.
הצלחת ה-AfD מעוררת דאגה עמוקה בקהילה היהודית בגרמניה ומחוצה לה. מנהיגי המפלגה הביעו בעבר עמדות אנטישמיות, כינו את אנדרטת השואה "אנדרטת בושה", וקראו "להפסיק להרגיש חייבים ליהודים". זיגמונד עצמו התחמק בעבר מלהגדיר את השואה כפשע הנורא ביותר נגד האנושות. נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה הביע זעזוע וחשש מהשפעת התוצאות על המאבק באנטישמיות, והממונה הפדרלי למאבק באנטישמיות הזהיר מגל עזיבה של יהודים. מנהיגת הקהילה היהודית במינכן השוותה את המצב ל-1933, ושגריר ישראל בגרמניה הביע חרדה לגורל היהודים במדינה.
התגובות הבינלאומיות לניצחון ה-AfD חצויות. סגן ראש ממשלת איטליה וראש ממשלת הונגריה בירכו על התוצאות, ואילון מאסק ודונלד טראמפ הביעו תמיכה. מנגד, ראש ממשלת פולין תקף בחריפות, ושר האוצר הצרפתי הביע דאגה. בגרמניה נשמעות קריאות להוציא את המפלגה אל מחוץ לחוק, בעוד זיגמונד מצידו מושיט יד לכל המפלגות להקמת קואליציה. הקנצלר מרץ האשים את ה-AfD בקידום "טיהור אתני". בהמשך החודש צפויות בחירות אזוריות נוספות בגרמניה, שצפויות להיות בעלות משמעות דרמטית.
