קורונה, טבח שמחת תורה: האם ראש השנה בלי שופר מבשר אסון?

החשש מפני שנה קשה בעקבות ראש השנה שחל השנה בשבת, ללא תקיעת שופר ביום הראשון, מהדהד בלבבות רבים. מקור החשש נעוץ בדברי הגמרא במסכת ראש השנה, הקובעים כי "כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה, מריעין לה בסופה". היסטורית, שנים שבהן ראש השנה חל בשבת היו לעיתים קשות לעם ישראל, כולל חורבן שני בתי המקדש. גם הפעם האחרונה שבה ראש השנה חל בשבת, לפני שלוש שנים, קדמה למלחמת "שמחת תורה", והשנה שבה פרצה מגפת הקורונה גם כן החלה בראש השנה שחל בשבת.

עם זאת, פרשנים כמו בעלי התוספות, בשם בעל "הלכות גדולות", מבהירים כי אין מקום לחשש כאשר אי-התקיעה נובע מגזירת חכמים בשבת. על פי ספרים קדושים, השבת עצמה פועלת את פעולת השופר ופועלת את מידות הרחמים. השבת, הכוללת את יסודות המלכויות והזכרונות, מבטאת קבלת עול מלכות שמיים באופן מובהק.

הרב אשר וייס שליט"א מסביר באמצעות משל את יחסי הגומלין בין השבת למעשינו. במשל, אשתו של נאשם, שהייתה חברה של בת המלך, מתחננת בפני המלך שיחון את בעלה. המלך נעתר, אך כאשר מתגלה שהנאשם הכה את אשתו, המלך זועם ומורה להוציאו להורג. הנמשל הוא שהשבת מתייצבת כסנגורית במקום השופר, אך אם אנו פוגעים בכבודה ("חבולה ושבורה" ממעשינו), סנגוריתה אינה יכולה לפעול. לעומת זאת, אם אנו מקיימים את מצוות השבת וחוזרים בתשובה, השבת והמצוות מתחננות בעדנו לפני הקדוש ברוך הוא, והוא מוחל וכותב אותנו לשנה טובה.