קורונה, טבח שמחת תורה: האם ראש השנה בלי שופר מבשר אסון?
החשש מפני שנה קשה בעקבות ראש השנה שחל השנה בשבת, ללא תקיעת שופר ביום הראשון, מבוסס על תפיסה לפיה שנים שבהן ראש השנה חל בשבת היו קשות לעם ישראל. בין היתר, מוזכר כי שני בתי המקדש חרבו בשנים כאלה. בנוסף, מציינים כי הפעם האחרונה שבה ראש השנה חל בשבת הייתה לפני שלוש שנים, סמוך לפרוץ מלחמת "שמחת תורה", וגם שנת הקורונה, שבה ראש השנה חל בשבת, הייתה שנה קשה. מקור החשש הוא בגמרא במסכת ראש השנה, הקובעת כי "כל שנה שאין מריעין לה בתחילתה, מריעין לה בסופה".
עם זאת, פרשנים כמו בעלי התוספות, בשם בעל 'הלכות גדולות', מבהירים כי כלל זה אינו תקף כאשר נמנעים מתקיעת שופר בשל גזירת חכמים בשבת. על פי פרשנות זו, השבת עצמה ממלאת את מקום השופר ופועלת את פעולתו בריבוי רחמים. השבת, הכוללת את יסודות המלכויות והזכרונות, מבטאת קבלת עול מלכות שמיים באופן מובהק.
הרב אשר וייס שליט"א מסביר באמצעות משל כיצד השבת פועלת כסנגורית עבור ישראל. בדומה לאשתו של נאשם שהתחננה בפני המלך בזכות קשריה עם בת המלך, כך השבת מתחננת לפני הקדוש ברוך הוא. אולם, אם ישראל אינם מכבדים את השבת ומחללים אותה, כוחה של השבת כסנגורית נחלש. לעומת זאת, שמירה על מצוות השבת וחזרה בתשובה מחזקים את יכולתה של השבת להתפלל בעדנו ולזכות אותנו בשנה טובה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
