ההישגים של תלמידי ישראל ושקרי הבחירות | פרופ' ארנון הרשקוביץ
תוצאות עדכניות של מבחני פיז"ה ו"תנופה למחר" חושפות תמונה מדאיגה בנוגע לידע ולמיומנויות של תלמידי ישראל. מבחן פיז"ה הבינלאומי, שבדק הישגים בקריאה, מתמטיקה ומדעים, הראה ירידה משמעותית בכל התחומים מאז המבחן הקודם, כאשר הציון הממוצע בכל אחד מהם הוא הנמוך ביותר שנרשם בישראל בעשרים השנים האחרונות, ומציב את המדינה בתחתית דירוג ה-OECD.
מבחן "תנופה", המחליף את מבחן המיצ"ב, נערך לראשונה בשנה שעברה וכלל תחומי שפה, מתמטיקה ומדעים וטכנולוגיה. הממצאים מצביעים על כך שרק כשליש מתלמידי כיתות ו' עמדו בדרישות תוכנית הלימודים במתמטיקה, רק 3% מתלמידי כיתות ט' עמדו בדרישות במדע וטכנולוגיה, ורק חמישית מהתלמידים הערבים עמדו בדרישות בעברית.
הגורמים האפשריים לירידה כוללים את השפעות הקורונה והמלחמה, שהביאו להפסקות לימודים רבות. עם זאת, הדגש מושם על הצורך להסתכל קדימה ולפעול לקידום התלמידים. הממצאים מדגישים את חשיבות האוריינות האקדמית והביקורתית, במיוחד בתקופת בחירות, בה מידע מוצג באופן שדורש הבנה מתמטית, לשונית ומדעית כדי להבחין בין עובדות לדיסאינפורמציה.
פרופסור ארנון הרשקוביץ מציין כי הישגים נמוכים אלו אינם משפיעים רק על יכולת ההתמודדות עם חומרי לימוד, אלא גם על היכולת האזרחית להתמודד עם מניפולציות ומידע מוטה. הוא מוסיף כי מערכת חינוך דמוקרטית צריכה לטפח אזרחים המסוגלים לפקפק, ולכן השקעה באוריינות היא השקעה בתשתית הדמוקרטית ובביטחון המדינה.
