סרטן המוח של עינת ארליך: למה קשה לטפל בגליובלסטומה?
השחקנית והידוענית עינת ארליך חשפה בשבוע שעבר כי אובחנה עם גליובלסטומה (GBM), גידול מוח ממאיר ואגרסיבי, ועברה ניתוח להסרתו. ארליך, המזוהה עם עיסוק בבריאות, שיתפה בפוסט באינסטגרם את הטלטלה שעברה, אך הביעה נחישות להילחם במחלה. האבחנה שלה מעלה שאלות לגבי גליובלסטומה, אחד מגידולי המוח הקשים ביותר לטיפול.
ד"ר עידו פלדור, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה אונקולוגית בבית החולים שערי צדק, מסביר כי גליובלסטומה הוא גידול סרטני שמקורו במוח, והוא הגידול הראשוני הנפוץ ביותר במבוגרים. למרות שהוא הגידול הראשוני הממאיר השכיח ביותר, הוא נחשב למחלה נדירה יחסית, עם כ-3-5 מקרים לכל 100 אלף איש בשנה. הסיווג של המחלה מתפתח וכולל כיום גם מאפיינים מולקולריים וגנטיים, אך הטיפול במקרים רבים דומה.
בניגוד לסוגי סרטן אחרים, לגליובלסטומה יש מעט גורמי סיכון ידועים, וברוב המקרים לא ניתן להצביע על התנהגות או חשיפה ספציפית שהובילו למחלה. חשיפה לקרינה מייננת היא גורם סיכון נדיר, וקשר לשימוש בטלפונים סלולריים לא הוכח מדעית. התסמינים משתנים ותלויים במיקום הגידול, ויכולים לכלול כאבי ראש, בחילות, טשטוש ראייה, חולשה, הפרעות דיבור או התקפים אפילפטיים. לעיתים המחלה מתגלה במקרה בבדיקות הדמיה.
האבחנה הסופית נעשית באמצעות בדיקה פתולוגית של רקמת הגידול. כאשר ניתן, הטיפול הראשוני הוא ניתוח לכריתה מרבית של הגידול, במטרה להסיר כמה שיותר מהרקמה הסרטנית מבלי לגרום נזק נוירולוגי משמעותי. אם כריתה מלאה אינה אפשרית, או במקרים מסוימים, ניתן להסתפק בביופסיה. לאחר הניתוח, הטיפול המקובל כולל קרינה וכימותרפיה (טמוזולומיד), ולעיתים משולב גם טיפול בשדות חשמליים. במקרים של חזרה של המחלה, אפשרויות הטיפול כוללות ניתוח נוסף, תרופות כמו אווסטין, קרינה נוספת או השתתפות בניסויים קליניים.
למרות ההתקדמות בטיפולים, גליובלסטומה עדיין נחשבת למחלה חשוכת מרפא. הסיבה העיקרית לכך היא התפשטות תאי הגידול בתוך רקמת המוח, גם באזורים שנראים תקינים בבדיקות הדמיה. חציון ההישרדות עם הטיפול המקובל הוא כשנה וחצי, אך ישנם מקרים נדירים של חולים ששורדים שנים רבות. המחקר בתחום נמשך, והתקווה היא להפוך את המחלה למחלה כרונית שניתן לחיות איתה. ד"ר פלדור מדגיש את החשיבות של זהירות מפני הצעות טיפול לא מבוססות, ומעודד חולים להילחם במחלה.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.