ביהמ"ש פינה משפחה שהתגוררה יותר מעשור ברמת השרון. זו הסיבה

בית משפט השלום בפתח תקווה הורה לפנות משפחה שאחזה ב-30 דונם ברמת השרון והוד השרון במשך למעלה מעשור, לאחר שקיבל את תביעת הפינוי שהגישה רשות מקרקעי ישראל. רמ"י טענה כי הקרקע היא בבעלות המדינה ורשות הפיתוח, וכי בני המשפחה תפסו אותה שלא כדין, למרות שקיבלו בשנת 2021 דרישה לסילוק יד.

בני המשפחה, אב ושלושת ילדיו, טענו כי הם מחזיקים בקרקע מכוח הקצאה של עיריית רמת השרון במסגרת שיקום אסירים משוחררים. האב אף טען כי ראש העיר דאז הציע לו מקום מגורים למשפחתו, וכי הוא פיתח את הקרקע והשקיע בה, ולכן קנה זכויות ביושר. בנוסף, נטען כי רמ"י ידעה על השקעתם ולא פעלה נגדם במשך שנים, ולכן היא מנועה מלטעון כעת. לחילופין, נטען כי הם ברי-רשות לאור התנהלות רמ"י.

השופטת עדנה יוסף-קוזין דחתה את טענות המשפחה וקבעה כי לא הוכח שהעירייה הקנתה להם זכות כלשהי בשטח. לפיכך, נקבע כי האב פלש לשטח, אם כי לא הוכרע אם הפלישה החלה ב-2004 או 2013. השופטת הדגישה כי החזקה ממושכת בקרקעי ציבור, גם אם המדינה מודעת לכך, אינה מקנה זכות להמשך החזקה לאחר דרישת פינוי. "אפילו ניתנה לנתבעים רשות להחזיק במקרקעין, זו בוטלה עם דרישת התובעת לפינוים", כתבה השופטת. המשפחה הורתה לפנות את הקרקע תוך 45 יום וחויבה לשלם לרמ"י 25 אלף שקל הוצאות משפט.

בנוסף, בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע כי שתי אחיות זכאיות ל-13% מבית אחיהן, לאחר שהוכיחו כי לאביהן המנוח היו זכויות בבית. האחיות טענו כי אביהן החזיק 40% מהבית, בעוד אחיהן ואשתו החזיקו ב-60%. בית המשפט קיבל את עמדתן וקבע כי ההסכם הראשון, עליו חתום גם אביהן, הוא ההסכם התקף. האח ואשתו חויבו לשלם 55 אלף שקל הוצאות משפט.

במקרה נוסף, בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון דחה תביעת אישה לחלוקה לא שוויונית של כספי הפנסיה לאחר גירושין. האישה טענה לאלימות כלכלית ופערי השתכרות משמעותיים, אך השופטת קבעה כי לא הוכחו נסיבות מיוחדות המצדיקות סטייה מחלוקה שוויונית של הפנסיה. האישה חויבה לשלם 10,000 שקל הוצאות משפט.