10 מיליארד דולר של מכס חזרו לחברות - והצרכן ששילם אותם נשאר בחוץ
חברות במדד S&P 500 קיבלו בחודשים האחרונים בחזרה יותר מ-10 מיליארד דולר שנגבו מהן כמכסים, כסף שכבר שולם על ידי הצרכנים. בית המשפט העליון בארצות הברית קבע בפברואר כי המכסים שהוטלו על ידי הנשיא טראמפ ב-2025, מכוח חוק הסמכויות הכלכליות בשעת חירום, הוטלו שלא כדין, ולכן הכסף שנגבה חייב לחזור.
עונת הדוחות לרבעון השני חשפה את הסכומים המלאים ואת אופן השימוש בהם. כאשר המכסים הוטלו, החברות גלגלו את העלות על הצרכן האמריקאי. כעת, עם קבלת ההחזרים, חלק מהחברות בחרו להחזיר את הכסף לצרכנים. וולמארט הודיעה על הורדת מחירים רוחבית, ורשתות כמו דולר טרי ובורלינגטון גם כן הפחיתו מחירים. פדקס אף החזירה את הכסף ללקוחותיה באופן ישיר, אך זהו מקרה נדיר.
רוב החברות, לעומת זאת, משתמשות בהחזרים כדי לספוג התייקרויות אחרות בשרשרת האספקה, כגון עלויות הובלה גבוהות יותר ומחירי כוח אדם עולים, ולא להפחית מחירים לצרכן. חלקן מפנות את הכסף להשקעה עסקית, כמו שיפוץ חנויות, שיפור מערכות סחר מקוון ופיתוח מוצרים, מה שצפוי להועיל ללקוח בעתיד, לאחר שכבר שילם על כך מראש.
החזר המכס נחשב להכנסה חד פעמית המשפיעה על דוחות הרווח וההפסד, מנפחת את שולי הרווח ואת הרווח למניה, ויוצרת בסיס השוואה מעוות לרבעונים הבאים. המשקיעים, כך נראה, התעלמו מהרווחים המנופחים הללו בעונת הדוחות האחרונה, והתמקדו בחברות שהציגו סימנים אמיתיים לצמיחה, כמו עלייה בתנועת לקוחות ושיפור במכירות, מה שמצביע על הבנה של ההבדל בין רווח תפעולי לרווח חד פעמי.
הסיפור רלוונטי לישראלים מכיוון שחיסכון ישראלי ממוצע, המושקע בקרנות השתלמות וגמל העוקבות אחר מדדים, מחזיק בחברות אלו. בנוסף, העיקרון של גלגול עלויות מכס לצרכן וחוסר האוטומטיות בהחזרת הכסף עם ביטול המס, חוצה יבשות ורלוונטי גם לישראל. המכס נותר כלי פוליטי פעיל, והחברות צריכות לקחת בחשבון את אי-הוודאות סביבו בתכנון העתידי.
