כמעט ללא תחבורה ציבורית בשבת: רק 66 קווים פועלים מתוך 410 מורשים
בישראל, למרות שקיימים אישורים רשמיים ל-410 קווי אוטובוס לפעול בשבת, בפועל רק 66 קווים מופעלים. רובם המכריע של הקווים הפעילים משרתים יישובים ערביים, שם חלים כללים שונים לגבי תנועה בשבת. בשנים האחרונות, משרד התחבורה ביטל אישורים ללפחות 80 קווים, מתוך הבנה כי קיים פער משמעותי בין היתר הרשמי לבין השירות בפועל.
הפער נובע ממדיניות המתבססת על הסדר הסטטוס קוו בין דת ומדינה, כאשר אישורים ניתנים בעיקר ליישובים שאינם שומרי שבת, או מסיבות מיוחדות כמו גישה לבתי חולים או צרכים ביטחוניים. נתונים מיולי 2026 מראים כי 60% מהקווים הפעילים בשבת שירתו בעיקר אוכלוסייה לא-יהודית, והיוו 84% מהנסיעות. מתוך 162 קווים שאושרו מאז 1995, רק 20 נועדו לשרת את כלל האוכלוסייה.
הבעיה חריפה במיוחד כאשר מדובר בגישה לבתי חולים. בירושלים, למשל, 72 קווים מאושרים לגישה לבתי חולים, אך אף אחד מהם אינו פועל בשבת. במרכז הארץ, מתוך 256 קווים לבתי חולים, רק 12 קיבלו אישור, ואף אחד מהם אינו פעיל בפועל בשבת. משרד התחבורה מסביר את ביטול האישורים בביקוש נמוך, אך נטען כי הדבר יוצר מעגל קסמים: חוסר נוחות וחוסר תדירות גורמים לביקוש נמוך, מה שמוביל לביטול קווים.
היעדר תחבורה ציבורית בשבת תורם למגמה רחבה יותר של ירידה בשימוש בתחבורה ציבורית בישראל, ועלייה בשימוש ברכב פרטי. מחקרים מצביעים על כך ששיפור התחבורה הציבורית בסופי שבוע יכול להפחית את השימוש ברכב פרטי, ובכך לתרום להפחתת פקקים וזיהום אוויר. התחבורה מהווה את מקור הפליטות השני בגודלו בישראל.
כפתרון חלקי, ערים מסוימות, כמו תל אביב, מפעילות מערך תחבורה ציבורית חינמית בשבת באמצעות מימון עירוני, אך פתרון זה מוגבל ליכולות ולרצון של הרשויות המקומיות.
