הנגיד עצר את פצצת הזמן של הבנקים הפלסטינים, אבל השעון מתקתק מחדש
ב-1 בספטמבר היה אמור להיסגר הצינור הפיננסי המרכזי של הרשות הפלסטינית, המבוסס על בנקים ישראליים המשמשים כבנקים מתכתבים. אולם, נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, פנה ישירות לבנקים הישראליים וביקש מהם להמשיך את השירות עד 1 בינואר 2027, תוך התחייבות שלא יבקש דחייה נוספת אם החקיקה הנדרשת לא תעבור עד אז. הבנקים הישראליים, שנקלעו לתפקיד זה בעקבות הסכמי אוסלו, מבקשים לצאת ממנו מזה שנים. למרות הסדר משנת 2017 שהתחייב להקמת חברה ממשלתית שתחליף אותם, הממשלה הנוכחית מסרבת לחוקק את החוק הדרוש להפעלתה, בעיקר בשל שיקולי בחירות.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הבהיר כי אינו מתכוון לקדם את החקיקה, מחשש לתגובת בוחריו. ראש הממשלה אינו מתעקש בנושא, למרות שהקבינט המדיני-ביטחוני הגדיר את הנושא כחיוני לביטחון ישראל. הנגיד ירון, שהשתמש באשראי האישי שלו כדי למנוע משבר מדיני, הדגיש כי זו הפעם האחרונה שהוא מתערב. הארכת כתבי השיפוי על ידי החשבת הכללית אינה פותרת את הבעיה המהותית, שכן היא אינה מגנה מפני תביעות בחו"ל או החלטות מסחריות של בנקים זרים.
המשבר הפוטנציאלי היה עלול להחריף את המצב הבינלאומי של ישראל, במיוחד לאור הגבלות סחר שהוטלו לאחרונה על מוצרים מההתנחלויות. ניתוק המערכת הבנקאית הפלסטינית היה עלול להתפרש כצעד חמור, בדומה לאיסור בריטי על מתן שירותי מימון להתנחלויות.
הפתרון, הקמת חברה ממשלתית לשירותי קורספונדנציה, קיים אך תקוע בשל חוסר חקיקה. התמונה העתידית מורכבת: ממשלת שינוי או ממשלת נתניהו עשויות לקדם את החקיקה, אך תרחיש של מערכת בחירות חוזרת עלול להוביל לדחייה נוספת. אם לא תהיה הכרעה בבחירות, ממשלת מעבר תתקשה להעביר חקיקה, והבנקים עלולים לצאת מהשירות עוד לפני ה-1 בינואר 2027, מה שישאיר את הרשות הפלסטינית ללא בנקאות מתכתבת למשך חודשים.
