מבריאת העולם ועד מיליון דונם: תשפ"ו היא "שנת החוות"
שנת התשפ"ו תיזכר כשנת הפריצה של החוות החקלאיות ביהודה ושומרון, תופעה שהובילה לתנופת התיישבות משמעותית ושינוי במאבק על הקרקע. בעוד שהלוח העברי מציין את תחילת השנה מבריאת העולם, התשפ"ו תסומן בעיקר בזכות התרחבותן של חוות אלו, שקלטו שטחים נרחבים בשנים האחרונות.
בעוד שהקמת יישובים מוכרים נמשכה עשרות שנים וכללה כחצי מיליון דונם, החוות החדשות, בעיקר חוות מרעה, הצליחו לאחוז בלמעלה ממיליון דונם בשנים ספורות. תנופה זו מיוחסת למדיניות הממשלה הנוכחית, התומכת בהקמתן באמצעות חוקי רעייה והקצאת תקציבים, במטרה להתמודד עם השתלטות ערבית על אדמות מדינה.
רוב החוות הוקמו בשטחי C, הנמצאים תחת אחריות ישראלית מלאה, אך כ-15% מהן נמצאות בשטחי B, תחת אחריות פלסטינית. התומכים בהתיישבות מקווים שתנופה זו תשפיע דה-פקטו על הסכמי אוסלו. ארגוני שמאל ישראליים, כמו 'שלום עכשיו', מתנגדים בחריפות להתפשטות החוות, ומתארים אותן כ'נישול' ו'טיהור אתני', תוך שהם מנסים להציג את ההתיישבות היהודית כמקור לאלימות.
הכותב, פרופ' אריה אלדד, רואה בשנה החולפת 'שנת החוות' ומביע תקווה שהשנה הבאה, תשפ"ז, תמשיך את מגמת הבנייה והיצירה, בניגוד לניסיונות לבלום או לעקור את ההתיישבות.
