תכלה שנה וחוותיה: המהפכה שמשנה את מפת הארץ | אריה אלדד
שנת תשפ"ו תזכר, לטענת פרופ"ש אריה אלדד, בעיקר בזכות תנופת הקמת חוות חקלאיות ביהודה ושומרון, אשר תפסו שטחים נרחבים ושינו את המאבק על הקרקע. אלדד מציין כי בעוד שהלוח העברי מתחיל בבריאת העולם, הלוח הגרגוריאני מתחיל בלידת ישו, וכי השימוש בלוח העברי אינו מגזרי אלא אוניברסלי.
לאחר קום המדינה, הייתה תנופת התיישבות גדולה, אך בעשורים האחרונים התהליך הואט, בין היתר בשל התנגדות של גופים ירוקים להתיישבות יהודית. כיום, כחצי מיליון יהודים מתגוררים בכ-150 יישובים ביהודה ושומרון, המהווים פחות מ-10% משטחי האזור.
בשנים האחרונות, ובמיוחד בשנה האחרונה, חלה תנופה אדירה בהקמת חוות מרעה ביהודה ושומרון. למעלה מ-150 חוות כאלו הוקמו, חלקן בשטחים צחיחים, וזכו לתמיכת המדינה באמצעות הכשרת תשתיות ומימון על פי "חוק הרעייה". חוות אלו תפסו למעלה ממיליון דונם, פי שניים ממה שהצליחו 150 היישובים המוכרים לתפוס ב-60 השנים האחרונות.
רוב החוות הוקמו בשטחי C, הנמצאים באחריות ישראל. כ-15% מהחוות הוקמו בשטחי B, הנמצאים באחריות הרשות הפלסטינית, מתוך תקווה שהמדינה תעצום עין גם מהתיישבות יהודית בשטחים אלו. אלדד טוען כי תנופת ההתיישבות הזו עשויה לבטל דה-פקטו את הסכמי אוסלו.
אלדד מביע חשש כי גורמים המבקשים להקים מדינת טרור ערבית משתמשים בתופעות אלו כדי להשחיר את ההתיישבות היהודית, וכי אם ישתנה השלטון, גורמי ימין בממשלה הבאה לא ימנעו מהשמאל הקיצוני לפעול נגד ההתיישבות. הוא מקווה ששנת תשפ"ז תהיה שנת בניין ויצירה.
