3.4% מול 3.1%: הפער הקטן שמסביר למה האמריקאים מרגישים שהם מפסידים
מדד המחירים לצרכן בארצות הברית עלה ב-3.4% באוגוסט לעומת אשתקד, בעוד השכר השעתי הממוצע עלה ב-3.1% בלבד. פער זה, העומד על שלוש עשיריות האחוז, מסביר מדוע עובדים אמריקאים חשים ירידה בכוח הקנייה שלהם, למרות עלייה בשכר הנומינלי. בחישוב ריאלי, השכר השעתי הממוצע ירד ב-0.1% מיולי לאוגוסט וב-0.3% בהשוואה לאוגוסט אשתקד. מגמה זו, שהחלה באפריל 2023 והסתיימה באפריל השנה, בה השכר עלה מהר יותר מהמחירים, התהפכה. הסיבה העיקרית להיפוך היא עליית מחירי האנרגיה, ובפרט הבנזין, שעלה ב-3.9% באוגוסט לבדו והיה אחראי ליותר משליש מהעלייה במדד המחירים. עליית מחירי הדלק, המושפעת משיבושים באספקה עקב מלחמות באיראן ובאוקראינה, משפיעה באופן משמעותי על משקי בית אמריקאים, שכן רוב הנסיעות לעבודה מתבצעות ברכב פרטי. ירידה בכוח הקנייה משפיעה על הצריכה הפרטית, המהווה כשני שלישים מהפעילות הכלכלית בארה"ב. כתוצאה מכך, צרכנים, גם בעלי הכנסה גבוהה, עוברים לרשתות קמעונאיות זולות יותר, מה שמשפיע על מחזורי המכירות של חברות שונות.
בישראל, לעומת זאת, המצב שונה. השכר הממוצע ברוטו באפריל עמד על 14,374 שקל, עלייה של 3.8% לעומת אפריל אשתקד. בחישוב ריאלי, השכר עלה ב-1.8%, מה שמצביע על עלייה בכוח הקנייה. בחודשים פברואר עד אפריל נרשמה עלייה שנתית של 5.9% בשכר הנומינלי ו-3.7% בשכר הריאלי. ההבדל בין המדינות נובע מהרכב האינפלציה: בארה"ב היא נדחפת על ידי אנרגיה, בעוד בישראל שוק העבודה ההדוק והביקוש לעובדים תומכים בשכר גבוה. ההשלכות של המצב בארה"ב נוגעות גם למשקיעים ישראלים, שכן מדד המחירים האמריקאי משפיע על ריבית הפדרל ריזרב, ועל מניות קמעונאות, מזון ומותגים המוחזקות על ידי גופים מוסדיים ישראלים. בשוק האמריקאי מעריכים כי השכר והאינפלציה יתכנסו סביב תחילת 2027, אך התכנסות זו לא בהכרח תביא לשיפור בכוח הקנייה.
