רוכבי שמיים, צלפים וסכין כפרס ללוחמים: הקרב על 17 הסכסוכים המדממים בנגב
משטרת ישראל מנהלת מאבק עיקש בגל האלימות הגואה בנגב, המתבטא ב-17 סכסוכים משפחתיים "אדומים ומדממים" ברהט ובכפר תראבין. סכסוכים אלו, המוצתים לעיתים מריבים קטנים במספרות או בבתי ספר, גבו בעבר מחיר כבד של מקרי רצח, פצועים מירי, השלכת רימונים ודקירות.
יחידת סה"ר של המחוז הדרומי, הכוללת 230 לוחמים וקצינים יוצאי יחידות מובחרות, החליפה לאחרונה את לוחמי מג"ב והפכה ל"מפקדה המשימתית" באזורים הבעייתיים. היחידה משתמשת במגוון אמצעים מתקדמים, כולל רחפנים, מצלמות, רוכבי שמיים, כלבנים ופרשים, במטרה לצמצם את אירועי האלימות החמורה. מפקד היחידה, נצ"מ מאיר חכמון, מציין כי האמצעים הללו הובילו לירידה של 30% באירועי ירי, וכי המשטרה פועלת בשיטת "מקדימים את ההדק" באמצעות מודיעין ופעילות מניעתית, לצד אכיפה כלכלית הכוללת סגירת עסקים וחילוט רכוש.
המשטרה מפעילה מדיניות של "אפס סובלנות" כלפי אירועי ירי, ומפקד המחוז, ניצב חיים בובליל, הנחה כי כל חמוש המהווה סכנה ינוטרל, וירי ייענה בירי. צלפים שהגיעו מצה"ל מוצבים במקום כדי לנטרל חמושים. בנוסף, ביחידת סה"ר ישנה מסורת של הענקת סכין ללוחמים שתופסים נשק לא חוקי, מה שמוביל למחסור בסכינים בשל תפיסות קבועות.
נתוני המחוז הדרומי מצביעים על ירידה משמעותית בעבירות רכוש, כולל פריצות, גניבות רכב ושוד, וכן ירידה של 20% באירועי ירי בחודש ספטמבר 2026. במקביל, נרשמה עלייה בהגשת כתבי אישום בעבירות נשק וסחיטת דמי חסות. מאז מאי 2026 נרשמה ירידה של 67% באירועי רצח במגזר הבדואי. פרקליטות מחוז דרום מציינת כי עבירות ירי הפכו לכלי אכיפה מרכזי, וכי לא מחכים לאירוע ירי כדי לפעול, אלא מתייחסים לכל ירי בלתי חוקי כסכנה בפני עצמה.
