בריטניה נקלעה ללכידה אמריקאית בעקבות החלטתה נגד ישראל

החלטת בריטניה להגביל סחר עם התנחלויות ישראליות ביהודה ושומרון, שנועדה להפעיל לחץ על ישראל, עלולה לגרום נזק חמור לעסקים בריטיים. חברות שיצייתו להנחיות לונדון עלולות להתמודד עם הגבלות בשוק האמריקאי, שם חוקים מחמירים נגד החרם על ישראל קיימים במספר מדינות. ההשלכות עלולות לכלול פגיעה בחוזים ממשלתיים והשקעות, כפי שארה"ב כבר הפעילה בעבר נגד חברות בינלאומיות גדולות.

ארגון אמריקאי פרו-ישראלי, National Jewish Advocacy Centre, פתח קו חם לאיסוף מידע על חברות בריטיות המגבילות קשרים מסחריים עם ישראל. המידע יועבר לרשויות במדינות אמריקאיות כדי לאכוף חוקים נגד חרם. קיים פער בין תפיסת משרד החוץ הבריטי, הרואה בכך יישום מדיניות סנקציות, לבין תפיסת מדינות אמריקאיות מסוימות, העלולות לראות בכך השתתפות בחרם על ישראל.

חוקים במדינות כמו פלורידה וארקנסס אוסרים על חברות המשתתפות ב-BDS (התנועה הקוראת לחרם, נישול והטלת סנקציות על ישראל) לכרות חוזים ממשלתיים או לקבל השקעות. הדבר מציב את העסקים הבריטיים במצב של דרישות סותרות. מושל ארקנסס, שרה האקבי סנדרס, הדגישה כי המדינה לא תשתף פעולה עם חברות המשתתפות ב-BDS. קונגרסמן רנדי פיין מפלורידה הזהיר כי חברות בריטיות עלולות לאבד הזדמנויות עסקיות עם המדינה, בהיקף של מיליארדי דולרים.

מקרה דומה אירע ב-2021 כאשר חברת Ben & Jerry's הפסיקה מכירות ביהודה ושומרון, מה שהוביל לסנקציות מצד מספר מדינות אמריקאיות נגד חברת האם Unilever. המצב נפתר חלקית כאשר Unilever מכרה את עסקי Ben & Jerry's בישראל. תקדים זה מדגיש את ההשלכות הפיננסיות הממשיות שעלולות להיגרם לעסקים בינלאומיים.

ישנם גם קריאות להרחיב את הצעדים מעבר למגבלות כלכליות, כמו מניעת קונסוליות של מדינות המשתתפות בחרם. ארגון National Jewish Advocacy Centre סבור כי בריטניה העריכה בחסר את ההשלכות המשפטיות האפשריות על חברות הפועלות בשני השווקים. ההגבלות הבריטיות הגיעו לאחר שישראל קידמה בנייה באזור E1, פרויקט שבריטניה מתנגדת לו מחשש לפגיעה ברצף הטריטוריאלי של מדינה פלסטינית עתידית. בתגובה, ישראל סגרה את הקונסוליה הבריטית בירושלים המזרחית והגבילה כניסת אזרחים בריטים מסוימים.