אוזמפיק: מה שקובע הוא המינון, לא כמה שקלתם בהתחלה

שלושה מחקרים חדשים, שפורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים, מצביעים על כך שמינון התרופות ממשפחת ה-GLP-1, כמו אוזמפיק וסמגלוטיד, עשוי להיות גורם מכריע יותר בהשפעות הבריאותיות מאשר אחוז הירידה במשקל עצמו. המחקרים, שבוצעו על עשרות אלפי מטופלים, בחנו את ההשפעות על בריאות הנפש, הלב, הכבד והריאות.

במחקר שפורסם ב-npj Metabolic Health and Disease, שכלל מעל 63,000 מטופלים עם היסטוריה נוירולוגית או פסיכיאטרית, נמצא כי מטופלים שהגיעו למינון מרבי של 1.7 מיליגרם ומעלה של סמגלוטיד הראו סיכון נמוך ב-29% להפרעות הקשורות לשימוש בחומרים וב-18% להפרעות מצב רוח, בהשוואה לאלו שנשארו במינונים נמוכים יותר. ירידה במשקל לא הסבירה את הפער הזה.

מחקר מקביל ב-npj Cardiovascular Health, שכלל כ-47,000 מטופלים עם מחלות לב, הראה כי התועלת הקלינית, כולל תמותה מכל סיבה, נצמדה למינון שאליו הגיע המטופל יותר מאשר לכמות המשקל שירד בפועל. גם במחקרים על הכבד והריאות נמצא דפוס דומה, המבחין בין השפעות הקשורות למינון להשפעות הקשורות למשקל.

החוקרים, מחברת המחקר הביו-רפואי nference, מדגישים כי למרות שהמחקרים תצפיתיים ואינם מוכיחים סיבתיות, הצטברות הממצאים מארבע מערכות גוף שונות מחזקת את ההשערה שהמינון הוא גורם משמעותי. דברי החוקרים מצביעים על כך שההתמקדות המסורתית בירידה במשקל בלבד אינה מספרת את כל הסיפור.

המשמעות עבור המטופל הישראלי היא רלוונטית, שכן תרופות אלו נמצאות בשימוש נרחב גם ללא קשר לסוכרת. החלטות על הפחתת מינון, לעיתים משיקולי עלות, עשויות לגרוע מהתועלת הבריאותית שאינה קשורה לירידה במשקל. החוקרים ממליצים לדון עם הרופא על ההשלכות של בחירת המינון.