התעשייה האווירית נתקעה בלי רכיבים ב-7 באוקטובר - הפתרון הגיע ממקום לא צפוי: "חוצפה ישראלית"
מנכ"ל התעשייה האווירית, בועז לוי, סיפר בראיון על האתגרים שעמדו בפני החברה בימי המלחמה הראשונים, החל מהצורך להרחיב קווי ייצור באופן מיידי ועד לגיוס המוני של עובדים. לוי הדגיש כי ב-7 באוקטובר, עם פרוץ המלחמה, נשחקו מלאי החימושים בקצב מסחרר, והחברה נדרשה לספק כמויות גדולות לצה"ל.
לדבריו, המלחמה הציבה בפני התעשייה האווירית אתגר חסר תקדים, שכן החברה, המעסיקה 16,000 עובדים, תומכת ב-50,000 בתי אב. "במלחמה כמו שחווינו בשלוש השנים האחרונות, אנחנו מוצאים את עצמנו פתאום ספונסר של 50 אלף משפחות במדינת ישראל", אמר. החברה נדרשה להתמודד עם פערים מבצעיים, צרכים חדשים ומחסור בציוד ובחימוש, תוך עמידה בלוחות זמנים בלתי אפשריים.
לוי תיאר את הבוקר של ה-7 באוקטובר, בו החל לקבל דיווחים על אירועים חריגים. בשעה 8:30 כבר התקיימה ישיבת הנהלה טלפונית, ולאחר כשעה וחצי נפתחה החברה לעבודה. אחד האתגרים המיידיים היה מחסור בכוח אדם לאבטחת המתקנים, שכן המאבטחים הראשונים שגויסו למילואים היו אנשי הביטחון בשערים. עובדים בעלי רקע מתאים עברו הכשרה קצרה ואבטחו את המתקנים.
בנוגע למחסור בחימושים, הסביר לוי כי המלאים הוכנו בהתאם לתוכניות לחימה, אך בפועל נצרכו כמויות גדולות יותר כבר ביום הראשון. החברה הרחיבה קווי ייצור והביאה עובדים לעבודה מסביב לשעון, כולל בשבתות וחגים. לוי ציין כי הפתרון כלל גם הקמת קווי ייצור מאולתרים ורכישת ציוד זמין, ואף "ללכת לקנות בהום דיפו כלים ומרכיבים" להקמת קווים כאלה, תופעה שהגדיר כ"חוצפה ישראלית".
לוי הדגיש כי הלקח האסטרטגי הוא הצורך להחזיר לישראל יכולות ייצור שהועברו לחו"ל. "כחול לבן זו לא סיסמה", אמר, והדגיש את החשיבות של השקעה בתשתיות ויכולות שיבטיחו עצמאות בזמן אמת. הוא קרא למדינת ישראל לשלוט במרכיבים המרכזיים בכל שרשרת אספקה של מערכת קריטית, וקרא להבטיח תקציב רב-שנתי שיאפשר לתעשיות לצמוח ולהתחייב להזמנות גדולות לאורך זמן.
