מחקר: מבנה מכרזי הרווחה מעניק יתרון לחברות פרטיות על פני עמותות
מחקר חדש של מכון יסודות, שהוזמן על ידי משרד הרווחה, מצביע על כך שמבנה מכרזי הרווחה הנוכחי מעניק יתרון לחברות פרטיות על פני עמותות, למרות ההבדלים המהותיים בין סוגי הגופים הללו. המחקר, שנערך על ידי נוי ברינט, לירון דוד ושירן רייכנברג, מצא כי המכרזים אינם מתחשבים במטרותיהן השונות, באופן פעילותן ומגבלותיהן של עמותות לעומת חברות פרטיות.
בישראל, מאז שנות ה-80, מתרחשים תהליכי הפרטה נרחבים, כולל בתחום השירותים החברתיים והרווחה, המופעלים כיום בעיקר באמצעות מיקור חוץ. המדינה מממנת ומפקחת, אך הידע המקצועי עבר לגופים המספקים את השירותים. תחום הרווחה מאופיין ביכולת מדידה נמוכה של איכות השירות, ובשיקולים מקצועיים וארוכי טווח שעשויים להתנגש עם אינטרסים כלכליים של חברות פרטיות.
המחקר מדגיש את הייחודיות של עמותות, הכוללת מוטיבציה גבוהה לשינוי חברתי, הסתמכות על תרומות והתנדבות, ונכסים ה"נעולים" למטרות חברתיות. בניגוד לחברות פרטיות, רווחיהן של עמותות אינם מועברים לבעלים, ובמקרה של סגירה, נכסיהן מועברים לעמותות דומות.
מבנה המכרזים הנוכחי, המתאפיין בטווח קצר, פוגע ברצף הטיפולי ובביטחון אנשי המקצוע. כמו כן, הוא אינו מאפשר גמישות מספקת במקרי חירום ואינו מיישם את עקרון "שום דבר עלינו בלעדינו", המחייב שיתוף של מקבלי השירות בתהליכי קבלת החלטות.
המחקר מצא כי מבנה המכרזים מעניק יתרון לחברות פרטיות, בין היתר בשל מגבלות חוקיות שונות החלות על עמותות, כגון הגבלות על שכר בכירים, השקעות והלוואות, וחובות חשבונאיות מחמירות יותר. לעומת זאת, באירופה, מדינות כמו בריטניה, שוודיה והולנד משתמשות ב"רכש אסטרטגי" כדי לקדם מטרות חברתיות, סביבתיות וכלכליות, כולל הגבלת רווחים ומינוף, ואף הגבלת כניסת חברות פרטיות לתחומים מסוימים.
החוקרים ממליצים לבחון שינויים בשיטת הרכש, כגון העדפת עמותות במכרזים מסוימים, הגבלת כניסתן של חברות פרטיות לתחומים מסוימים, חיזוק מנגנוני בקשת מידע ופיתוח מנגנונים למעורבות רבה יותר של מקבלי השירות וארגונים חברתיים.
