הם בסכנת הכחדה - ובאים לגדול בחופי ישראל
דגי הגיטרן, סוג של דגי סחוס מרשימים הנמצאים בסכנת הכחדה, הפכו את קו החוף בישראל לאזור גידול חיוני עבור הדור הבא שלהם. ד"ר עדי ברש, מייסדת ומנהלת מדעית של עמותת "כרישים בישראל", מסבירה כי הגיטרנים, ששמם נובע מצורתם דמוית הגיטרה, הם למעשה בטאים ולא כרישים, למרות דמיון מסוים. בישראל נפוצים בעיקר שני מינים: הגיטרן המובהק, הקטן יותר, והגיטרן האטלנטי, שיכול להגיע לאורך שני מטרים.
הגיטרנים נפוצים בים התיכון ובחלקים מהאוקיינוס האטלנטי, אך בישראל הם נמצאים בעיקר בחופים חוליים רדודים, כמו באזור מעגן מיכאל ובאשדוד. בעבר נתפסו בכמויות גדולות על ידי דייגים, אך מאז 2005 הם מוגנים בחוק בישראל, והאוכלוסייה נמצאת במגמת התאוששות. הגיטרן המובהק מוגדר בסכנת הכחדה, והאטלנטי בסכנת הכחדה קריטית.
מאפיין ייחודי של הגיטרנים הוא מערכת חישה חשמלית המאפשרת להם לחוש שדות חשמליים של יצורים חיים, מה שמסייע להם לצוד מזון למרות פיהם התחתון וראייתם המוגבלת. הם גם מומחים בהסוואה, ונוהגים להתחפר בחול. הנקבות מגיעות למים רדודים בסוף אוגוסט ובתחילת ספטמבר כדי להשריץ את הצעירים, היוצאים לעולם עצמאיים וגדלים במהירות באזורי אומנה אלו, המוגנים מטורפים גדולים. תופעה ייחודית שנצפית בישראל היא יציאתם של גיטרנים צעירים מהמים לשהייה קצרה על החול הרטוב.
האיום הגדול ביותר על הגיטרנים בעולם הוא דיג יתר, אך בישראל, למרות ההגנה, האיומים כוללים הרס בתי גידול ופיתוח חופי. משבר האקלים משפיע גם הוא, שכן מחזור החיים שלהם תלוי בטמפרטורת המים, ועליית הטמפרטורות עלולה לשנות את נתיבי הנדידה שלהם ואף להוביל למחסור בחמצן באזורי האומנה. עמותת "כרישים בישראל" מקיימת סיורים מודרכים בחודשים ספטמבר ואוקטובר, ומזמינה את הציבור לדווח על תצפיות גיטרנים וכרישים כדי לסייע במחקר.
