4,581 חיות עם קולר GPS מול נתוני סלולר: כך גילו מה קורה כשבני אדם נעלמים
מחקר חדש שפורסם בכתב העת Science חושף כיצד היעדרות זמנית של בני אדם משפיעה על התנהגות חיות הבר, ומצא כי נוכחות אנושית משפיעה כמעט באותה עוצמה כמו שינויים קבועים בנוף, כמו כבישים ובנייה.
המחקר, שהובל על ידי ד"ר רות אוליבר מאוניברסיטת קליפורניה וד"ר סקוט יאנקו מהסמית'סוניאן, עקב אחר 4,581 יונקים וציפורים מ-37 מינים ברחבי ארצות הברית באמצעות קולרי GPS. במקביל, החוקרים השתמשו בנתונים אנונימיים של מיקומי טלפונים סלולריים כדי לכמת את רמת הנוכחות האנושית באזורים השונים.
השוואה בין נתוני 2019 לנתוני 2020, תקופת הסגרים, אפשרה להפריד בין השפעת הנוכחות האנושית לבין השפעת השינויים הקבועים בנוף. הממצאים הראו כי 67% ממיני היונקים ו-68% ממיני הציפורים שינו את התנהגותם ואת השימוש במשאבים שלהם רק בשל נוכחות אנושית, גם כאשר הנוף נותר ללא שינוי.
כאשר שתי ההשפעות, נוכחות אנושית ושינוי בנוף, פעלו יחד, 67% מהיונקים ו-41% מהציפורים צמצמו את שטח המחיה שלהם. החוקרים מציינים כי עדיין לא ברור אם צמצום זה מעיד על הסתגלות מוצלחת או על מצוקה של בעלי החיים.
המחקר מדגיש את החשיבות של שימור מותאם לכל מין, תוך התחשבות בדרישות בית הגידול הייחודיות שלו. בישראל, שבה שטחים פתוחים מצומצמים ומפגשים בין אדם לחיית בר שכיחים, לממצאים אלו רלוונטיות מיוחדת. הצעות ליישום כוללות הסדרת שעות פעילות, הגבלת תנועה בעונות רגישות, וצמצום רעש ותאורה בקצוות שמורות טבע, צעדים שיכולים לסייע לדו-קיום עם חיות הבר.
