שיא של 6.1% בכשלי פירעון: זינוק הנפט הופך לבעיה של שוק האשראי החוץ בנקאי
שוק האשראי החוץ-בנקאי בארה"ב, ששימש מקור הלוואות מרכזי לחברות בינוניות, מתמודד כעת עם מכה כפולה. שיעור כשלי הפירעון בשוק זה הגיע לשיא של 6.1% ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי, עלייה דרמטית לעומת הממוצע ההיסטורי של 2%-2.5%. במקביל, עליית מחירי הנפט מחזירה את הפדרל ריזרב לשולחן העלאות הריבית, כאשר השוק מתמחר כעת סיכוי של כ-70% להעלאה נוספת בספטמבר.
הסיכון המרכזי נובע ממבנה ההלוואות בשוק זה, שרובן בריבית משתנה הצמודה לריבית ה-SOFR. כל העלאת ריבית של הבנק המרכזי מתגלגלת מיד לתשלומי הלווים, ללא תקופת הסתגלות. מצב זה, בשילוב עם עליית מחירי חומרי הגלם והשכר עקב האינפלציה, פוגע ברווחיות החברות ומקשה עליהן לעמוד בתשלומי החוב. חברות עם יחס כיסוי ריבית נמוך, הקרוב לפי אחד, נמצאות בסיכון גבוה להסדרי חוב.
בעיה נוספת היא חומת המיחזור של הלוואות רבות שניתנו בתקופת הריבית האפסית ב-2020-2021, וכעת מגיעות למועד פירעון. ההערכה היא שהתהליך יהיה הדרגתי, עם מיחזור הלוואות ללווים חזקים והסדרים ללווים חלשים יותר. עליית שיעורי הכשל וההלוואות שהפסיקו לצבור ריבית מעידה שהתהליך כבר החל.
עבור המלווים, העלאות הריבית מגדילות את התשואה השוטפת בטווח הקצר, אך עלולות להוביל להפסדי אשראי בטווח הארוך אם לווים לא יעמדו בתשלומים. עם זאת, חלק מההתאמה כבר נעשה: הלוואות חדשות ניתנות בתנאים הדוקים יותר, וחברות רבות קיבלו תמיכה מהמלווים. גל הכשלים צפוי להיות מתון יותר מבעבר, אלא אם כן תהיה עלייה נוספת משמעותית בתשואות האג"ח.
השינוי האחרון בשוק הוא מחיקת ההנחה שהריבית תרד לאחר שיא של 2023-2024. כעת המיקוד עובר לשאלה האם חברות יכולות לשאת את עלות החוב הנוכחית. בישראל, הגופים המוסדיים הגדילו את חשיפתם לאשראי לא סחיר, מה שעלול להשפיע על ערך תיקיהם באופן שאינו משתקף מיד בדוחות.
