האשראי החוץ בנקאי מתנפח ותתפלאו לגלות מי אחראי לרוב הכספים שם
בשנה האחרונה נרשמה קפיצה של 40% בהלוואות היזמים בבנקים, זאת על רקע קשיים במכירת דירות והתייקרות עלויות הביצוע והריבית. נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הביע דאגה מהפער הגדל בין ניצול האשראי למכירות, והדגיש כי לבנק כלים לפעול אם המצב יחמיר.
הבעיה המרכזית נעוצה במגבלת האשראי הענפי של 20% שהוטלה על ידי בנק ישראל, שמטרתה למנוע ריכוזיות יתר. אולם, הפרדה מלאכותית בין ענף הנדל"ן לענף השירותים הפיננסיים מאפשרת לבנקים להעניק אשראי לגופים חוץ-בנקאיים, אשר בתורם מממנים פרויקטים נדל"ניים. מצב זה יוצר אנומליה שבה הכסף חוזר לבנקים דרך גופים אלו, למרות שההגבלה הענפית אמורה למנוע זאת.
נתונים מרשות שוק ההון חושפים כי בסוף 2025 פעלו בישראל כ-800 נותני אשראי חוץ-בנקאי, שהחזיקו בכ-84 מיליארד שקל. מתוכם, למעלה מ-40 מיליארד שקל הופנו לענף הנדל"ן, בעיקר ליזמים וקבלנים (29.6 מיליארד שקל) ולדיור לפרטיים (10.9 מיליארד שקל). בנוסף, 17.2 מיליארד שקל נוספים הוגדרו כ"חוב אחר" לפרטיים, שחלקו משמש להשלמת הון לפרויקטים נדל"ניים.
הגופים החוץ-בנקאיים מגייסים כ-60% מהמימון שלהם (61 מיליארד שקל) מהבנקים, תחת הגדרת "הלוואה פיננסית". חברות כמו "מימון ישיר" מציגות גידול משמעותי בפעילות המשכנתאות, כאשר חלק ניכר מהמימון שלהן מגיע ממקורות בנקאיים. מצב זה מעלה חשש כי במקרה של קריסת קבלנים, המערכת הבנקאית עלולה לספוג הפסדים כפולים: הן מהאשראי הישיר לפרויקטים והן מהחובות של הגופים החוץ-בנקאיים שלא יוכלו לשרת את חובותיהם לבנקים.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
