1,551 שקל בחודש: כמה באמת עולה בריאות למשפחה ישראלית

משק בית ישראלי ממוצע מוציא כ-1,551 שקלים בחודש על בריאות, סכום המגיע לכ-18,600 שקלים בשנה, וזאת עוד לפני הוצאות על טיפולים חריגים. הנתון מורכב מ-967 שקלים שהוצאו ישירות על ידי משקי הבית, ומ-584 שקלים נוספים שנגבים מהשכר כמס בריאות.

מס הבריאות, בשיעור של 3.23% על חלק מהשכר ו-5.17% על חלקו הגבוה יותר, מגיע עד תקרה של 2,534 שקלים בחודש. החל משנת 2026, מנגנון הגבייה ישתנה ויתבסס על סכום קבוע צמוד מדד במקום שיעור מהשכר.

הוצאות נוספות כוללות 364 שקלים בממוצע על ביטוחי בריאות, מתוכם 216 שקלים על שירותי בריאות נוספים (שב"ן) של קופות החולים, 125 שקלים על ביטוח פרטי ו-18 שקלים על ביטוח סיעודי. טיפולי שיניים מהווים את הסעיף השני בגודלו בהוצאות, עם כ-225 שקלים בחודש, ואחריהם תרופות וציוד רפואי (251 שקלים) ושירותי בריאות שונים (127 שקלים).

עלות השב"ן משתנה באופן משמעותי עם הגיל, כאשר ילד משלם כ-27 שקלים בחודש וקשיש בן 65 ומעלה משלם כ-156 שקלים עבור אותו שירות, פער של פי שישה. משפחה בת ארבע נפשות עם הורים בשנות הארבעים ושני ילדים מתחת לגיל 18 משלמת כ-279 שקלים בחודש על כרטיס פלטינום בכללית, סכום שנתי של כ-3,350 שקלים. קופת חולים מאוחדת מציעה תקרה משפחתית לתשלום על שב"ן, בעוד שבשאר הקופות התשלום נצבר לפי נפש ללא הגבלה משפחתית. קיימים פטורים והנחות לילדים, גמלאים ועולים חדשים.

השתתפות עצמית בטיפולים עומדת על תקרות רבעוניות, למשל 250 שקלים בכללית. תרופות מרשם בסל הבריאות מתחילות מתשלום מינימלי של 21 שקלים, ולאחר מכן נגבים 15% מהמחיר או 10% אם קיימת חלופה גנרית. חולים כרוניים נהנים מתקרה רבעונית נפרדת. בשנה האחרונה שילם הציבור כ-17.9 מיליארד שקלים על ביטוחי בריאות פרטיים, כאשר 78.9% מהמבוטחים מחזיקים בשב"ן. מחקר מצביע על כך ש-87% מבני 22 ומעלה מחזיקים בביטוח וולונטרי כלשהו בנוסף לסל הבסיסי, מה שמוביל לכפל כיסויים ותשלום כפול על טיפולים זהים.