אין לה רגע דל: "זאת זוועה, זוועה. הנוחבות האלה תוצרת הארץ, גם בשבתות"
השחקנית והקומיקאית רבקה מיכאלי, בת ה-88, מסכמת שנה עמוסה בפעילויות תרבותיות ואישיות. השבוע הוענק לה תואר אבירות מטעם התנועה לאיכות השלטון, אך היא נעדרה מטקס ההשבעה בשל הופעתה בתיאטרון הקאמרי. מיכאלי הצליחה להשתתף בחתונת נכדתה בבולדר, קולורדו, ותיארה את האירוע כ"התעלות רוח של ממש", מלא אהבה וקסם.
בפודקאסט "השעשועון של גבע אהרון", התייחסה מיכאלי לריבוי הלוויות בחייה, לצד שמחות כמו החתונה. היא משתתפת כעת במחזה "הלוויה חורפית" של חנוך לוין, וכן במחזה "שלום בית" שיעלה בקאמרי. מיכאלי נפרדה השנה מחברים ומקולגות רבים, ביניהם יבין, שני, דר ועציוני, וכן מבעלה השני, ראובן שרוני. היא משתפת כי היא מתגעגעת במיוחד לאחיה, פרופ' דן מיכאלי, אך מוצאת נחמה בהמשך החיים ובבשורה הבאה.
מיכאלי, שהחלה את דרכה בגיל 11 ב"קול ישראל", צברה קריירה עשירה בת שבעה עשורים שכללה תוכניות טלוויזיה, פסטיבלים, הצגות, סרטים וסדרות. היא זכתה להערכה רבה על תפקידיה הדרמטיים, כמו בסרטים "חסד מופלא" ו"הנכס". למרות ביקורות פוליטיות שקיבלה, היא ממשיכה לפעול למען זכויות אדם וצדק חברתי, וחברה בארגון "בצלם".
לקראת השנה החדשה, מיכאלי קוראת להפסקת "ההתעללות בפלסטינים" וליצירת הבנה טובה יותר של האזור. היא מביעה דאגה מהמצב ומציינת כי היא "מכריחה את עצמה לדעת איפה היא חיה". היא דוגלת בראיית האחר, גם אם חולקים על דעותיו הפוליטיות, כפי שעשתה עם חברותיה נעמי שמר ובני ציפר.
מיכאלי, שילדיה ונכדיה מתגוררים בחו"ל, מתמודדת עם תחושת נטישה מסוימת אך מבינה את הסיבות לעזיבה. היא מדגישה את חשיבות מוסר העבודה שלה, את סקרנותה המקצועית ואת צניעותה. היא ממשיכה להתפעל מכישרונות חדשים בתחומי התרבות השונים, ומאחלת למדינת ישראל שיקום מהריסותיה הפיזיות והמטאפוריות, תוך שמירה על תקווה.
