שני הרהורים על תוצאות פיז"ה 2025
לקראת פרסום תוצאות מבחני פיזה 2025, החלה בישראל תופעת חיפוש האשמים בהישגים הלימודיים הדלים. לצד התירוצים ה"רגילים", כמו השפעת הקורונה והמלחמה, שנטען כי פגעו באופן ייחודי בתלמידים הישראלים, התבררו גם שני טיעונים נוספים שבהם תולים האחראים את הכישלונות: מספר הילדים בכיתה והמצב הכלכלי.
המאמר מפריך את הקשר בין התוצר הלאומי לנפש לבין הישגים חינוכיים. בעוד שישראל מציגה תוצר לאומי לנפש גבוה (כ-60,000 דולר), הישגיה במבחני פיזה נמוכים. מדינות כמו סינגפור, עם תוצר לנפש גבוה משמעותית (כ-156 אלף דולר), מציגות הישגים לימודיים גבוהים בהרבה. בנוסף, המאמר מצביע על כך שבישראל קיים יחס נמוך של תלמידים למורה (כ-1:10), בניגוד לטענה שמספר המורים הנמוך הוא הגורם לכישלון.
באשר לצפיפות בכיתות, המאמר מראה כי במדינות המובילות בהישגי פיזה, כמו בייג'ינג וסינגפור, הכיתות צפופות יותר מאשר במדינות אחרות ואף כפולות מממוצע ה-OECD. רק באסטוניה, מבין המדינות המובילות, צפיפות התלמידים נמוכה מהממוצע. הדבר מערער את הטענה כי צפיפות בכיתה היא הגורם המרכזי להישגים נמוכים.
הכותבת, ד"ר חנה דויד, יועצת לילדים מחוננים, מסכמת כי מערכת החינוך בישראל סובלת מבעיות רבות, אך הפתרונות המוצעים, כמו הקטנת מספר הילדים בכיתה והגדלת התקציבים, אינם בהכרח הפתרונות הנכונים, וייתכן שמקור הבעיות שונה ממה שמקובל לחשוב.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
