אפקט העושר: כמה התעשרנו השנה וכמה מזה על הנייר?

תיק הנכסים הפיננסי של הציבור הישראלי הגיע לשיא היסטורי של 7.5 טריליון שקל ברבעון הראשון של 2026, עלייה של 19% בשנה, בעיקר בזכות שוק ההון. תיאוריית "אפקט העושר", לפיה עלייה זו אמורה להוביל לגידול בצריכה, אינה מתממשת במלואה בישראל. הסיבות לכך מורכבות וכוללות מסים גבוהים, ריבית גבוהה, שוק נדל"ן מצונן והשפעות של עימותים צבאיים.

העלייה בערך הנכסים הפיננסיים, הכוללים עו"ש, פיקדונות, מניות ונכסים בחו"ל, מיוחסת בין היתר להזרמת כספים ממשלתיים בעקבות הקורונה והמלחמה, שהובילה לעלייה ברווחיות חברות ולעליית שוק המניות. כניסתם של משקיעים צעירים רבים לשוק ההון, שאינם זוכרים מפולות, תרמה אף היא לעלייה.

למרות הגידול בנכסים, הצריכה הפרטית בישראל גדלה בקצב מתון יחסית, ובמחצית הראשונה של השנה הנוכחית אף נרשמה ירידה קלה. מומחים מצביעים על מספר גורמים הממתנים את אפקט העושר: הריבית הגבוהה מייקרת אשראי ומשכנתאות, גזירות המס למימון המלחמה מקטינות את ההכנסה הפנויה, והמלחמה עצמה יוצרת חוסר ודאות. בנוסף, חלק ניכר מהחיסכון הוא כפוי ואינו נזיל (פנסיה, קופות גמל), מה שמגביל את השפעתו על הצריכה המיידית.

עובדי הייטק, המחזיקים באופציות ומניות חסומות בשווי מוערך של כ-150 מיליארד שקל, מושפעים גם הם מאפקט העושר, אך עושר זה מותנה ולא ודאי, ועלול להוביל לפער בין הציפיות למציאות במקרה של פיטורין או ירידת ערך. שוק הנדל"ן, שאינו נכלל בחישוב הנכסים הפיננסיים, מציג ירידות מחירים מסוימות, אך השפעתו על תחושת העושר מוגבלת בהשוואה לנכסים פיננסיים.

המומחים מסכימים כי אפקט העושר תמך בצריכה בתקופות אי-ודאות, אך מדגישים את הסיכונים הכרוכים בו, כגון הגדלת פערים חברתיים, תלות בשוק ההון התנודתי, והפער בין עושר על הנייר למציאות הכלכלית.