אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא. מה הרווחנו מזה?
תיק הנכסים הפיננסי של הציבור הישראלי הגיע לשיא היסטורי של 7.5 טריליון שקל ברבעון הראשון של 2026, עלייה של 19% בשנה, בעיקר בזכות נסיקת שוק ההון. למרות התיאוריה הכלכלית של "אפקט העושר", הגורסת כי עלייה בשווי הנכסים מובילה להגדלת צריכה, בישראל אפקט זה אינו מתורגם לזינוק משמעותי בצריכה הפרטית. הסיבות לכך מורכבות וכוללות את המצב הכלכלי המורכב, ריבית גבוהה, מיסים, שוק נדל"ן מצונן והשפעות המלחמה.
התיאוריה של אפקט העושר גורסת כי עלייה בשווי החסכונות, גם אם היא "על הנייר", יוצרת תחושת עושר המעודדת הגדלת צריכה. בישראל, על אף שהתיק הפיננסי צמח בכ-1.2 טריליון שקל בשנה, הצריכה הפרטית גדלה בקצב מתון יחסית (2.9% ב-2024). מומחים מצביעים על מספר גורמים הממתנים את האפקט: הריבית הגבוהה מייקרת אשראי ומצמצמת את ההכנסה הפנויה, גזירות המיסים למימון המלחמה מקטינות את ההכנסה הפנויה, ושוק הנדל"ן, המהווה נכס מרכזי למשקי בית, אינו תורם לתחושת העושר בשל התנודתיות והירידות במחירים.
גורמים נוספים המשפיעים הם כניסת משקיעים צעירים רבים לשוק ההון, שאינם זוכרים מפולות עבר, והזרמת כספי ממשלה למשק בעקבות הקורונה והמלחמה, שהובילה לעלייה ברווחיות החברות ובשוק המניות. בנוסף, חלק ניכר מתיק הנכסים מורכב מחיסכון פנסיוני כפוי ובלתי נזיל, שאינו משפיע ישירות על הצריכה השוטפת. כמו כן, תגמול הוני בענף ההייטק, למרות שהוא יוצר תחושת עושר, הוא מותנה ואינו ודאי.
המומחים מסכימים כי אפקט העושר כן תרם לצריכה, ובלעדיו היא הייתה נמוכה אף יותר, אך הוא גם טומן בחובו סיכונים. ירידה פתאומית בשוק ההון עלולה לפגוע קשות בצריכה הפרטית, במיוחד לאור העובדה שהאפקט פועל בדיליי. בנוסף, אפקט העושר מגדיל את הפערים החברתיים, שכן הוא מועיל בעיקר לבעלי הנכסים, ועלול להוביל לירידה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום צריכה בקרב שכבות חלשות יותר.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
