הדיסק און קי שהציל את ישראל: כך נחשף הכור הסורי למרות זלזול הדרג המודיעיני
ראשית שנות ה-2000 התאפיינו במיקוד מודיעיני באיראן ובאל-קאעידה, בעוד סוריה נתפסה כלא רלוונטית לגרעין. נקודת המפנה הייתה ב-2003, בעקבות הסכם פירוק הנשק של לוב, שיצר טראומה מודיעינית. בעקבות זאת, החל המוסד לחקור את פעילותו של ד"ר עבד אל-קאדר חאן, אבי הפצצה הפקיסטנית, וגילה כי שהה גם בסוריה.
ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, סיפר כי קצינת מודיעין צעירה בשם ענת, למרות העדפת רוב עמיתיה להתמקד באיראן, בחרה להתמקד בסוריה. ממוניה זלזלו בגישתה וטענו כי לסוריה אין משאבים או כוונות גרעיניות, אך היא המשיכה לחקור ואיתרה אינדיקציות למוטיבציה סורית.
בסוף 2006, ענת זיהתה פעילות צפון-קוריאנית בסוריה, ובמרכזה את ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, איברהים עותמאן. למרות ניסיונות לסגור את הדסק שלה ואיומים בפיטורין, היא איתרה אתר בדיר א-זור, שנראה כמפעל נטוש. במרץ 2007, ראש המוסד מאיר דגן אישר מבצע באירופה להשגת מידע על עותמאן.
במהלך המבצע, סוכנת לקחה דיסק און קי מחדרו של עותמאן בניגוד לפרוטוקול. החומרים מהדיסק חשפו תמונות של כור גרעיני צבאי שנבנה בסוריה בסיוע צפון קוריאה. למרות חשיפת המחדל והכור, ענת קיבלה חוזה ניסיון לשנה בלבד, אך סיפורה הפך לאייקוני במוסד לאחר שישראל השמידה את הכור.
אולמרט ציין כי ענת, למרות יכולתה המוכיחה, נתקלה בביקורת קשה מצד ממוניה. הוא השווה את סיפורה למקרים של תצפיתניות מנחל עוז וקצינה מיחידה 8200, שהתריעו מפני איומים אך נתקלו בזלזול. לדבריו, אלמלא התעקשותה של ענת, ייתכן שישראל הייתה מתעוררת למציאות של סוריה גרעינית.
The same event, reported separately by each outlet. Open a few to compare what different newsrooms emphasize — and what they leave out.
Not the same event — other stories that share this one’s people, places, or theme: background, reactions, and follow-ups.
