תשפ"ז או תש פז? אולי הכול תלוי בתנאי השירות שנייצר לעצמנו | מאיר עוזיאל
לקראת פתיחת שנת תשפ"ז, העיתונאי מאיר עוזיאל דן בשתי סוגיות מרכזיות שעולות לדיון ציבורי: המשמעות של ראשי התיבות "תשפ"ז" והדיון על השם הראוי ליהודה ושומרון.
עוזיאל מציג שתי פרשנויות אפשריות לראשי התיבות "תשפ"ז". האחת, "תש פז", ראשי תיבות של "תשלומי זהב", המרמזים על ירידה אפשרית במחירי הזהב בבורסה. הפרשנות השנייה, והמועדפת על עוזיאל, היא "ת"ש פז", ראשי תיבות של "תנאי שירות זהב". הוא מדגיש כי בעוד שמחירי הזהב אינם בשליטתנו, עיצוב תנאי השירות שלנו כן תלוי בנו, ורק בעתיד נדע אם שנת תשפ"ז הביאה עמנו תנאי שירות טובים או רעים.
בהמשך, עוזיאל מתייחס לשימוש במונח "הגדה המערבית", וטוען כי זהו קיצור מעוות של השם המלא שניתן לשטח על ידי ממלכת ירדן: "הגדה המערבית של ממלכת ירדן ההאשמית". הוא מביא דוגמאות מתקנות דואר ירדניות משנת 1950 ומחלטות ממשלתיות משנת 1951, המוכיחות כי הירדנים עצמם השתמשו במונח זה, ואף הורו למחוק את המילה "פלשתינה" מההקשר. עוזיאל מסביר כי שימוש במונח "הגדה המערבית" מקבל את ההנחה על קיומה של ממלכה ירדנית משני עברי הירדן. הוא מוסיף כי השם "יהודה ושומרון" אינו המצאה ישראלית לאחר 1967, אלא מופיע כבר בהחלטת החלוקה של האו"ם משנת 1947 כ"חבל ההר של שומרון ויהודה". לטענתו, שימוש ב"הגדה המערבית" דווקא פוגע ברגשות הפלסטינים, שכן זהו אינו שם פלסטיני עתיק.
בנוסף, עוזיאל מתייחס באופן קצר לסוגיית עיכובי הטיסות בשדה התעופה, ומציע רעיונות ליזמויות עסקיות שיכולות לספק מענה לנוסעים הממתינים, כגון פעוטון, קואצ'ינג להורים, לאונג' ללא ילדים או השכרת ציוד שינה. לבסוף, הוא משתף אנקדוטה אישית על קשר מחודש עם חברי כיתה מיד לאחר השירות הצבאי, שחגגו 42 שנים מאז פגש אותם לראשונה, ומסכם כי מפגש זה סיפק לו תמונת מצב ישראלית של קורותיהם.
המאמר נכתב לקראת ראש השנה תשפ"ז, ומכיל גם תגיות הקשורות לאיראן, בורסה, יהודה ושומרון, ראש השנה, הגדה המערבית ושיפודים.
