פרשו מהעבודה, לא מהחיים: הישראלים שהופכים חורבות באיטליה לבית שני
ישראלים רבים בגיל השלישי, חלקם אף לפני הפרישה, מגשימים חלום ישן ורוכשים בתים עתיקים באיטליה, אותם הם משפצים והופכים לבית שני. תופעה זו, שהחלה לפני כעשור, צוברת תאוצה, כאשר אזורים כמו מחוז מארקה ואומבריה הפכו ליעדים פופולריים. הישראלים הללו אינם עוזבים את ישראל, אלא מעבירים חלק מהשנה בבתיהם החדשים באיטליה, וחוזרים לארץ עם כוחות מחודשים.
מרגלית וינר, בת 79, מנכ"לית חברת Sensi Homes, המתמחה באיתור ושחזור מבנים עתיקים באיטליה, היא דוגמה בולטת לתופעה. היא ובעלה, פרופ' פלטיאל וינר, שיפצו חווה עתיקה במחוז מארקה והפכו אותה לבית משפחתי, המשמש גם כבסיס לעבודתה. החברה שלה, שהחלה כמימוש חלום אישי, הפכה לעסק משגשג המסייע לעשרות משפחות ישראליות להגשים את חלומן.
התהליך כרוך ברכישת נכסים, לעיתים במצב של חורבה, ושיפוצם בהתאם לחוקים ותקנים איטלקיים מחמירים, כולל עמידה בתקני בנייה נגד רעידות אדמה. עלויות השיפוץ יכולות להגיע למאות אלפי אירו, גם אם מחיר הרכישה הראשוני נמוך. הישראלים המעורבים בתופעה מדגישים כי מדובר בבחירה באיכות חיים ולא בהשקעה כלכלית גרידא, והם שומרים על קשר הדוק עם ישראל.
התופעה אינה מוגבלת לאיטליה בלבד, וישראלים רוכשים ומשפצים בתים גם ביוון ובקפריסין. המשותף לכל אלו הוא הרצון לחיות בקצב אחר, ליהנות מאוכל טוב, תרבות שונה, ועדיין להישאר מחוברים לישראל. קהילה ישראלית הולכת וגדלה נוצרת באזורים אלו, המקפידה על קשרים חברתיים ללא פוליטיקה, ומחפשת אחר "אי של שפיות" ורוגע הרחק מהמולת החיים בישראל.
