מבחני פיזא: ישראל צנחה ב-29 נקודות, אוקראינה איבדה רק 6

מבחני פיזא (PISA) האחרונים חושפים את התוצאות הגרועות ביותר של ישראל מאז החלה להשתתף במבחנים הבינלאומיים. תלמידי כיתות י' בישראל הציגו צניחה משמעותית של 29 נקודות בממוצע בכלל המקצועות הנבדקים, והגיעו למקום נמוך משמעותית מהממוצע של מדינות ה-OECD, ואף נכנסו לקווינטיל התחתון של המדינות המפותחות. במבחן למידה דיגיטלית, ישראל דורגה במקום ה-54 מתוך 85 מדינות, עם פער של 54 נקודות מתחת לממוצע ה-OECD.

שר החינוך, יואב קיש, ייחס את הירידה החדה להשפעות המלחמה, שגרמה לפינוי קהילות ושיבושים חמורים בתהליך הלמידה. הוא הדגיש כי התוצאות משקפות את החוסן של מערכת החינוך הישראלית לנוכח הנסיבות. עם זאת, השוואה שערכו חוקרים מקרן ברל כצנלסון, רמי הוד ואביעד חומניר-רוזנבאום, מראה כי אוקראינה, למרות היקף המלחמה הנרחב יותר והאבדות הגבוהות, רשמה ירידה ממוצעת של 6 נקודות בלבד. בפרט, במדעי הטבע ישראל איבדה 23 נקודות לעומת נקודה אחת באוקראינה, ובקריאה ישראל ירדה ב-38 נקודות לעומת 9 באוקראינה. בשנת 2022 ישראל הובילה על אוקראינה ב-27 נקודות, והפער הצטמצם ל-5 נקודות בלבד במבחנים האחרונים.

החוקרים מתחו ביקורת על משרד החינוך וטענו כי המלחמה אינה התירוץ היחיד לירידה. לטענתם, הנתונים מהווים "האשמה חמורה נגד השלטון שהפקיר את החינוך הממלכתי", והדגישו כי הפגיעה בתקציבים ובכוח האדם במערכת החינוך היא הגורם המרכזי לירידה בתוצאות. ניתוח יומנו של השר קיש בין השנים 2023-2025 העלה כי מתוך כ-4,555 פגישות, רק שלוש הוקדשו למבחני פיזא, בעוד שפגישות רבות יותר התקיימו בנושאי חינוך חרדי והתיישבות ביהודה ושומרון. מנגד, לשכת השר טענה כי הסקת מסקנות על סמך היומן בלבד היא "פופוליזם", והדגישה כי השר קיים עשרות פגישות מקצועיות וביקורים שנועדו לשפר את הישגי התלמידים, כולל פיתוח תוכנית STEM.